תרגיש, טוב?

שמעתי לאחרונה את השיר "אני תמיד נשאר אני" שעוזי חיטמן מבצע,
מצחיק שהתרגשתי כל כך, אבל זה בדיוק היה השיר שמתאים לי כיום,
עם כל הרצון והנועזות, עם כל הבילבול והרעש,
אני תמיד נשאר אני, מוזר שאני תמיד מופתע מחדש מזה,
ובגלל שאני אוהב את האני הזה,
זה מרגיע אותי לזכור ש"לפעמים אני עצוב ולפעמים שמח"
ולפעמים הקולות בראש גורמים לי להרגיש שהפכתי לאחר,
ולפעמים המצבים סביבי מביאים אותי לחשוב שאני מסיפור אחר,

אני תמיד נשאר אני

גם כשאני כל יום ממציא עצמי מחדש

המצפן הצבאי של סבא התקלקל,
לכמה רגעים קפאתי.
ובגלל שכבר כמה דקות התהלכתי על פי שגעונותיו,
אפילו שזיהיתי את סביבתי, נאבדתי.

נזכרתי בתדריך המורה להשאר במקום,
אבל ידעתי שאני חייב לנוע!
אני לא סגור על הדרך... אבל על הכיוון,
מתענג מהלא ידוע.

אני מפתח מצפן חדש, כזה שיהיה שקוף,
לא צבאי, לא בהכרח מדוייק.
ובגלל שאני מתהלך איתו מספר דקות בלבד,
מרגיש כמו לוליין על חוט דייג דק.

איך זה,
שהעננים יוצרים צורות מופלאות,
ויש אלפי זני ציפורים מדהימות,,
ומופע הכוכבים הלילי מופיע כמעט כל לילה.

ועדיין רוב מי שאני רואה ברחוב, עיניו באדמה.
כאילו בכוח מצמצמים את עולמם למטר הבא,
ואולי אם רק עכשיו שמתי לב,
זה אומר שהמטר סביבי מתרחב?

ביד אמיצה מוליכה את מלכתה,
מבינה את חשיבות הפרש והצרחה,
ובאיום מגנה על מלכה.

פגשתי בחורה שמשחקת שח,
להפסיד או לנצח, מחכה למשחק הבא

כבר שמעתי רמיזות לכך שהסקרנות המינית שלי גובלת בסטייה,
לעיתים מבנות זוג.
ומאחר שחלק בי אפילו השתכנע בדבר, הרי הגעתי לבית הסוטים,
מגרש המשחקים.
ובזמן כל כך קצר עם עיניים פתוחות, נראה העולם שבחוץ כסטייה אקסטרימית,
הרי הכלוב האמיתי סביבנו,
מתחם אותנו מהשאר כמעזים לשאול- כיודעי סוד, ויחד עם זאת נוצר כלוב סביבנו.

מעניין אם יבוא היום והכלוב יפתח,

והאפורים יתכנסו בכלובים.

שלוש בחורות עומדות לפני בתור
--ראיתי אתמול תוכנית, והיה כל כך קשה [התנשפות מזוייפת] אתן לא יודעות מה קורה בחוץ
=מה קורה בחוץ?
--והילדים, הם הם הכי מסכנים. קטנים כאלה.
התוכנית היא על ילדים בטיבט שבגלל תנאי מזג האוויר
הנדירים שמתרחשים בעיקר בחורף כל שלוש שנים,
כל תושבי ההר הצפוני או בשמו
"KCUF" בקרב הילידים. התנאים הנוצרים גורמים לתסמונת
קשה מאוד באוזן לכ8% מהאוכלוסיה שגרה באותו הר,
והם לא יכולים לישון על צד ימין...לעולם!
[ וב-8% הללו זה קורה כל פעם!!! ]
=די אל תספרי יותר, דברים כאלו גומרים אותי, שמעת שאו.ג'י סימפסון הוציא ספר שנקרא
IF I DID IT ? ראיתי באופרה, מ-ז-ע-ז-ע!

בסוף נשברתי,
** יש הומלס בחוץ. בחור נחמד, סיפר לי שנלחם במלחמה ונפצע בראש, מאז הוא כמונו רק גר בציבור. עכשיו עם כל הרגש והאהבה, בטח ישמח אם נבוא כולנו לשיחה וקצת עזרה..?

על מנת לשמור על כבודי רק אציין, שלפני שפרצו בצחוק,
חשבתי שהחלו להנהן.
בעולם שבכי מול סדרת ראליטי מחליף בכי אמיתי,
להתחיל להגיד את מה שעובר לי בראש בקול רם מרחיק טיפשות וגורם להנאה,
עדיין לומד עולם חדש.