|
|
|
חברה שלי אמרה לי, איך זה יכול להיות שמכל החתיכים שרוצים אותך בסוף את מוצאת את עצמך מזדיינת דוקא עם הערס הזקן המכוער.
לי לא הייתה תשובה על אף שמהזיון הזה דוקא מאוד נהנתי.
אז אם מישהו עוקב שברתי את הספירה ואחרי 181 ימים (ככה זה כשיש בלוג שסופר ימים) שוב עשיתי סקס ועכשיו הספירה מתחילה מחדש.
מעשה שהיה לפני זמן מה.
חזרתי אחרי ליל שתיה מאסיבי הביתה עם שניים מחברי. בתכנון היה להמשיך את הערב בבית עם חומרים אחרים.
הייתי שיכורה ברמה חדשה לגמרי אחרי ששתיתי כמויות מאוד מכובדות של יגר (מאז אני לא יכולה לשתות את זה יותר או אפילו לראות את הבקבוק).
כשהגענו הביתה החנתי את החברים על הספה וירדתי עם הכלב לטיול קצר (גם כשאני מאוד שיכורה יש דברים שאני עדיין זוכרת להיות אחראית לגביהם).
בעודי מזגזגת ברחוב הריק באמצע הלילה שמעתי מישהו קורא לי ממכונית סמוכה. אני חושבת שחשבתי שזה מישהו שאני מכירה.
הייתי מספיק שיכורה להתקרב והוא אמר משהו על זה שהוא רואה אותי תמיד מטיילת עם הכלב (קורא די הרבה כי המסלולים שלי קבועים). הוא אומר לי שבי רגע איתי. משום מה עדיין הרגשתי את תחושת הביטחון שנותנת חבורה ולא ממש זכרתי שאני לגמרי לבד. התישבתי באוטו השארתי דלת פתוחה. הוא סיפר לי שהוא והומו הוא גם נשמע הומו וזה כמובן גורם לי להרגיש הכי בטוחה בעולם.
סיפרתי לו על התוכניות שלנו להמשך הערב והוא אמר שגם לו יש והוא יכול להביא מהבית אז הזמנתי אותו להצטרף ונתתי לו את הטלפון שלי.
הוא ביקש לראות את כפות הרגלים שלי. היה קיץ הייתי עם כפכפי אצבע וזה לא היה קשה, אני מרימה את הרגלים ותוך שניות הוא מוציא את הזין וגומר לי על כפות הרגלים וזורק עלי מאה שקל. אני כולי מבולבלת שיכורה ולא ממש מבינה איך זה קרה אומרת שלום יפה (מנומסת עד הסוף) ובורחת מהאוטו.
עולה הביתה מספרת לחברים אנחנו צוחקים על הקטע ההזוי ואני שוכחת מזה.
נזכרתי בזה שוב כי האידיוט התקשר אלי לפני כמה ימים בארבע לפנות בוקר. הפעם הייתי ממש לא שיכורה והוא כמובן חטף צעקות וניתוק אני מניחה שהוא לא יתקשר שוב.
אה ואתמול היה נהדר במקסים.
ביליתי את יום שישי לבד בבית בגלל שלמסיבה שהוזמנתי אליה (כל החברים שלי הלכו) הבנות התבקשו לבוא בביבידול. אומנם זו הייתה בקשה אופציונלית ובנות שבחרו לא לבוא בתחתונים עדיין התקבלו בברכה, אבל הבקשה הזאת בכל זאת גרמה לי להרגיש לא בנוח.
לא היה מדובר בפליי פרטי או ערב מיילדום אלא סתם בערב שבו אנשים באים ובעיקר מדברים.
נכון שיש תמיד שניים או שלושה זוגות שכן עושים משהו אבל גם הם די בעדינות.
הבקשה הזו גרמה לי לחשוב שמארגני המסיבה רואים את הנשים המוזמנות כקישוט ואוביקט מיני.
אנחנו לא מוזמנות כי אנחנו נחמדות, מענינות ונעים לדבר איתנו אלא כדי שנהיה נעימות לעיניים ואם אפשר גם לידים.
אם יש משהו שאני לא מוכנה להיות זה אוביקט מיני אני גם לא מוכנה לראות אחרים ככאלו. כולנו בני אדם כולנו מיוחדים ובכולנו יש יותר מרק המיניות שלנו.
נכון שבמהלך משחקים בדסמים יצא לי להיות אוביקט מיני אבל זה היה משחק וכל המשתתפים ידעו שזה משחק ובתום המשחק זה גם נעלם וזה הרעיון במשחק והעמדת פנים.
זה היופי בבדסמ שניתן ליצור בצורה בטוחה מצבים שאם הם היו מציאותים הם היו רעים.
פנטזית אונס לדוגמה משהו שלפחות לפי הדיבורים בפורומים משהו שנשים רבות מפנטזות עליו ולהגשים את זה בהצלחה זה נהדר אבל אף אחת מהנשים האלו לא רוצה להאנס באמת.
כך גם אם בסיטואציות מסוימות נחמד לקבל יחס של אוביקט זו אף פעם לא צריכה להיות מציאות.
להפעיל את המיקרו ולשכוח להכניס את האוכל בפנים.
יושבת לתומי עם חברה שותות קוקטלים טרופים בבר האהוב עלינו, לידי מתישב ילד עם ברזלים על השינים ומנסה להתחיל איתי. חמור מזה כשאמרתי לו בת כמה אני הוא לא האמין לי וכמעט חיטט לי בתיק למצוא תעודה מזהה, רצה להוכיח שאני עובדת עליו.
חברה שלי אמרה לקבל את זה כמחמאה אבל לי זה לא מרגיש ככזו.
זו הייתה היציאה הראשונה שלי לחיים אחרי המחלה האנושה (התקררות) שסבלתי ממנה בשבוע האחרון.
הניסיון הבא יהיה המסיבה במקסים שאני מאוד מקווה שתהיה טובה כפיצוי על זה שכל הסוף שבוע שעבר לא הלכתי לאף מסיבה.
האמת שבדקתי כמה נרשמו למסיבה הזו וזה אכן נראה מבטיח.
החלטתי לנסות ולספור מכל הגברים שעשיתי איתם סקס בחיים כמה באמת עשו לי את זה.
להפתעתי המספר שהגעתי אליו היה שישה.
אני לא מדברת על כמה נמשכתי אלא על כמה הצליחו לעשות לי טוב באמת עם כמה היה ואו.
זה די מעצבן בהתחשב בעובדה שרוב הגברים שהייתי איתם לפחות טענו שעשיתי להם ואו.
אפילו אם נוריד שישים אחוז על חנפנות גברית טיפוסית זה עדיין הרבה יותר מכמות הואו שאני קיבלתי.
טוב אז עכשיו זה רשמי אני חולה.
זה התחיל מכאב גרון ביום כיפור והתדרדר להתקררות מלאה היום.
כמובן שעד היום זה לא עצר אותי מלהפסיק לבלות ולכן היום אני משלמת את המחיר.
אז היום אני אשאר בבית עם המרק הנהדר שידיד שלי הכין לי אתמול ועם ערמת סרטים וממחטות אף.
הנחמה היחידה שלי היא שאין השבוע מסיבה של הספייס ואת של אורלי לא ממש אכפת לי להפסיד.
אולי מחר אני כבר אהיה בסדר ולפחות יום שישי ינצל.
יש סוג של גברים שבזמן האחרון הבנתי שאני לא סובלת.
מדובר ברודפי הזיונים.
אני רוצה להבדיל אותם מאוהבי הנשים.
רודפי הזיונים הם אלו שמזינים כדי להרגיש טוב עם עצמם, אישה היא מטרה גביע שצריך להשיג.
הם לא רואים את האדם אלא רק את הזיון. הם מזיינים בשביל האגו בשביל לנצח את החברים.
הם גם בדרך כלל זיון גרוע.
אוהבי הנשים לעומתם הם אלו שרואים את היופי בכל אישה. הם מאהבים מצוינים וגורמים לכל אישה להרגיש כמו נסיכה. אוהבי הנשים הם מלכודת דבש כי אנחנו מתאהבות בהם אפילו שברור לנו שלא יצא מזה כלום כי אוהבי הנשים אוהבים אותן יותר מדי בשביל להסתפק באחת.
את אוהבי הנשים אני בהחלט אוהבת הם אנשים שיודעים להעריך את היופי בעולם.
את רודפי הזיונים התחלתי לא לסבול. אני אפילו חושבת שרודפי הזיונים דחקו אל חיי הפרישות שלי.
נתקלתי בכאלו בזמן האחרון אחד מהם מהעבר הרחוק שלי.
אותו בחור הוא אחד שלפני חמש שנים כשהכרתי אותו כיניתי אותו עו"ד נחש. עד היום כשאני אומרת לחברות מאז על העו"ד נחש הן ישר יודעות על מי אני מדברת.
מהכינוי די ברור שכבר לפני חמש שנים הוא לא עשה רושם טוב. הוא היה מהבחורים שיגידו כל מה שהם חושבים שבחורה רוצה לשמוע בשביל לזיין אותה.
אני שמעתי ממנו את הנאום של כמה מיוחדת אני, כמה יפה וכמה הוא רוצה איתי משהו רציני מספר פעמים. וכל פעם אחרי הנאום הזה הוא עשה מעשה מלא סגנון כמו להוציא את הזין שלו מתוך הג'ינס בתוך הבר ולהניח את היד שלי עליו.
לפעמים אני ממש מצטערת שאני שחונכתי בצורה כזו מובהקת לא לגרום סצנות כי סטירה הייתה בהחלט הולמת.
לגמרי שכחתי מאותו עו"ד נחש עד ששבוע שעבר בעודי הולכת בלילה בשדרות רוטשילד עם הכלב הוא פתאום ניגש אלי כולו מתרגש על כך שהוא פוגש אותי שוב.
הוא פחות או יותר התחנן שאני אסכים לשתות איתו כוס קווה אחת בשדרה והסכמתי. חשבתי לעצמי שיתכן והוא התבגר קצת הרי שנינו כבר מתקרבים לגיל 40.
ישבנו על הספסל בשדרה ושוחחנו. שוב קיבלתי את הנאום על כמה אני מיוחדת וכמה הוא חשב עלי לאורך השנים וכמה הוא חושב שיכול להיות בינינו משהו רציני. הפעם אמרתי לו בלי להעמיד פנים שאני לא מעוניינת.
הוא בכל זאת המשיך ואמר שאני צריכה לתת לו צ'אנס אז אמרתי לו אוקי בו תיכנס לעולם שלי והזמנתי אותו לבוא איתי לאחת ממסיבות הקהילה בסוף שבוע.
הסברתי לו שלפני שבכלל יהיו דיבורים על סקס ומערכות יחסים אנחנו צריכים להכיר ולבדוק אם אנחנו מחבבים אחד את השני, אם יש לנו נושאים משותפים, אם אנחנו יכולים להיות חברים.
הסברתי לו שאני נגד היכרות עם מטרה ושאני בעד להכיר אנשים ומה שיתפתח יתפתח. הרי איך אפשר להחליט מה רוצים ממישהו בלי להכיר אותו.
לא היה הרבה מה להגיד על זה חוץ מלהסכים איתי. הוא אמר שמסיבת פטיש גדולה עליו אבל הוא ישמח לעשות איתי משהו אחר.
ואז הפלא ופלא למחרת בארבע לפנות בוקר קיבלתי ממנו סמס ששאל אותי אם אני עדיין במסיבה.
אני חושבת שכולם יסכימו איתי שסמס בארבע בבוקר מבחור שהוא לא החבר הכי טוב שלי בדרך כלל אומר בא לי לזיין עכשיו ואני מנסה את כל הבנות בספר הטלפונים שלי.
התשובה שלי הייתה שיצאתי מהמסיבה ואני הולכת לישון. הפלא ופלא מאז לא שמעתי ממנו.
הבחור הזה הוא התגלמות רודף הזיונים זה שמוכן להגיד הכל בשביל לכבוש את המטרה והוא בכלל לא מצליח לתפוס שהמטרה שמולו היא אדם.
אז כן אני מתחילה לחשוב שאני ממש לא סובלת בחורים כאלו והבעיה הגדולה היא שלפעמים מצליחים לזהות שהם כאלו רק כשמאוחר מדי.
ואו איזה כיף בחוץ.
המרחבים שהכלב יכול לרוץ בהם, האנשים המחייכים על האופנים, השקט.
אני חושבת שצריך לעשות עוד יום כזה בשנה אולי להפוך את תשעה באב או איזה צום אחר.
אני בטוחה שהדתיים ישמחו.
אפילו השוטרים בניידות שצריכים לעבוד ביום כיפור נראו צוחקים ושמחים.
קשה להאמין אבל מסיבת שבעת החטאים אתמול במקסים הייתה אפילו יותר טובה מהקודמת.
אני הייתי דוקא ספקנית גם בגלל שבדרך כלל קשה לגבור על שיא כזה גבוה וגם בגלל השעה המוזרה שהיא התחילה בה.
אבל הפעם היתה בדיוק הכמות הנכונה של אנשים וכולם אנשים קהילה.
המוזיקה הייתה נהדרת היו שלושה סטים שונים של DJ שונים וכל אחד היה נהדר בסגנון שלו השלושה ביחד יצרו ערב מגוון ומאוזן.
אני הכי נהנתי מריפר שעלה אחרון ושהמוזיקה שלו נשמעה כאילו היא נלקחה מאחת הplaylist שלי בבית.
זה גרם לי להשתולל בטירוף. עזר שהרגשתי שבחצאית החדשה שלי אני נראית כמו ילדת תיכון רעה וקצת נכנסתי לתפקיד.
השנה החלטתי שלכבוד יום כיפור אני אלבש שמלה לבנה ושזה יהיה חלקי במסורת החג (מאחר ואין לי שום כונה לצום).
הזמנתי אלי די הרבה אנשים (כל החברים שגרים במרחק הליכה) אנחנו נכין אוכל ונעביר את הערב בנעימים. אז גם יום כיפור מסתמן כיום נחמד אם כי רגוע ובלי בלגן (שנים קודמות הייתה לי נטיה להתבלגן קצת).
גמר חתימה טובה או כל דבר אחר לכולם.
