אין שם

הוא פטיש 5 קילו בגלל שאני יכול להעמיד פנים שאני ויקינג. 

http://www.groz-tools.com/india/Pix/Sledge-hammer.png

יצא קוביסטי משהו, למרות שלא ממש התכוונתי. 

אתן מוזמנות לשלוח לי תמונות עירום ולקבל גם כן דיוקן מוקדש אישית. לא לדחוף, יש מספיק לכולן.

*הייתי משועמם בזמן שהמתנתי לפגישה

כן, זה פוסט על באט פלאג, לא על פוליטיקה.

Put in

http://i.imgur.com/DfaYOmo.jpg

0:04:

הדבר המטריד בכל הסיפור זה לגלות שעברתי התנייה פבלובית לצליל הזה.

http://i.imgur.com/idHWgNE.gif

במהלך השירות הסדיר שלי, אני יודע שזה היה יום חמישי אחה"צ בגלל שאני ישבתי על הצריח וניקיתי את המקלעים, השמש התחילה לשקוע וצבעה את הכל בגוון צהבהב שהמוח שלי לעד יקשר לסופי שבוע בילדותי, מה שהוסיף לתחושה המלנכולית של סגירת עוד שבת בבסיס שתקוע באמצע שום מקום, עדיין בתחילת השירות שלי, ללא שום אור בקצה המנהרה ובתקופה שבה הקשר הכי קבוע שלי היה עם יד ימין. 

ברקע הרדיו ניגן שירים. כהרגלי, אני לא ממש נוטה לשים לב למילים וכאשר השיר הזה התחיל לנגן:

אני הייתי פחות מרוכז מבדרך כלל, מפני שזה לא בדיוק הסגנון המוזיקלי שלי. ולכן הייתי בטוח שאני מדמיין כאשר שמעתי משהו על ספנקינג. עירני יותר, התחלתי להקשיב לכל מילה ולהפתעתי הרבה, זה אכן היה שיר על ספנקינג. לא היה לי מושג שמדונה היא הזמרת, אני רק שמעתי אישה שרה על כך שהיא רוצה לקבל מכות בטוסיק, בתקופה שבה המימוש של הפנטזיה הזאת הייתה ריאלית בערך כמו הרמון משלי של דוגמניות ביקיני שבדיות. אני לא אשכח את שטף החרמנות שהציף אותי, כמו נער שזוכה לחפון זוג שדיים לראשונה בחייו. במפתיע, המצב רוח שלי דווקא השתפר. אני לא יודע בדיוק מדוע - חופשה לא הייתה באופק, מישהי לבלות איתה חופשה גם לא ומצב שבו אני חושף את הסטיות הכה נוראיות שלי בפני המישהי הלא קיימת, היה כבר מדע בדיוני בשלב זה של חיי. אולי פשוט הידיעה שיש בחורות סוטות כמוני שם בחוץ ושאולי יום אחד אני אפגוש אחת כזאת, הספיקה בשביל לשפר את מצב רוחי המדוכדך.

רק כעבור כמה שנים, כאשר יוטיוב התחיל להיות דבר, גיליתי את מקור ההשראה החרמנית שלי.

http://i.imgur.com/pJsa8D0.jpg