לא נמצא עדיין מישהו שידבר ויזיז בתוכי את הקרביים.אני מקבלת המון הודעות סתמיות ברמת האינפנטיליות ממש והם קוראים לעצמם שולטים.....זה פשוט עצוב.
בעבודה הכל מתנהל בזרימה אחידה ונוכחותי כבר לא כל כך נדרשת,נתתי את המפתח לתוכנה שנמכרה לאחר שכל התשלומים נפרעו.הדירה שלי מהממת ולקום כל בוקר אל מול הים זו חוויה שלא ניתן לתאר במילים,פשוט לא ניתן. זמני מועבר בקריאה בכלוב,המון קריאה של בלוגים והודעות ואני עושה שימוש בשורת החיפוש לא מעט ומגלה שיש אנשים שמתהפכים בקלות,אומרים אתמול משהו,היום דבר אחר ומחר בכלל יתכחשו שהיו.
מתחילה לחשוב שאולי כאן לא המקום למצא את מה שאני מחפשת.בכל מקרה אני שמחה שגיליתי כמה אנשים טובים שהיו למעני בכל שאלה,לא דחפו את עצמם קדימה,כיבדו את הזהירות שלי ותמיד היו מנומסים וחסרי מניפולציה בלנסות ולמשוך אותי אליהם.אנשים טובים אתם ואני מודה לכם מאד כי החכמתם אותי,לימדתם אותי כמה חשובה הזהירות על הפזיזות,ואני עדיין מחפשת את זה שאוכל לעצום את העיניים ולתת לו אותי,את עמית.
לילה טוב.....
לפני 16 שנים. 29 באפריל 2008 בשעה 22:27
