דאדי דום menatl

אם אין על מה לפרוק....

אני הולך להוציא את התסכול שלי על משקולות

לפחות יצא מזה משהו בסוף 

שהחיה בתוכי תופיע שוב

כי אז...הרעב יעלה והצורך יגבר 

ולצערי אני מתחיל להרגיש את זה

יש ביקוש מטורף והיצע נמוך מאוד

והכוונה היא לנשלטות אמיתיות ולא מאלה שהן נשלטות פנטזיה 

מעניין אם קיימת עוד פיסת נדלן טובה בחוץ 

יש שני סוגי עירום

אחד מהם קשה הרבה יותר מהשני

העירום הגופני-צריך להיות אמיצה מעט כדי לבצע

עירום מנטאלי-זה העירום ששם דרוש האומץ האמיתי

ככה גם "ענישה" מבחינתי

ענישה גופנית זה כאב של אותו רגע ואז עמום

 כשזה משולב עם השלכה מסויימת זה תמיד עוצממתי יותר ומלמד יותר.

ענישה ע"מ להכאיב זה סאדיסטיות נטו

ענישה עם סיבה זה כבר ללמד

כנ"ל העונג...

מסכימים? או לדעתכם אני טועה

מתי החלון הזה היה פתוח אצלך

מתי באמת נתת למישהו להסתכל לך עמוק בנפש

עד כמה את מפחדת מהנפש של עצמך

וכמה באמת את רוצה שיגעו בנפש שלך

לתת למישהו לגעת בנפש זה דורש אומץ גדול ורצון

חוויתי את זה כמה פעמים בודדות וזה היה מדהים

זה החיבור האמיתי... זהמה שאני מייחל לעצמי.

הלוואי וזה עוד קיים.אותה אחת שתיתן לי לגעת לה בנפש ובראש.

כי אחר כך...הכל מגיע בצורה טבעית

שאת דרוכה

קצת מפחד,הרבה מהתרגשות ומהלא נודע

לשמוע את הדפיקות לב שלך תוך כדי

אלה הרגעים שאני הכי אוהב :)

אבל באופן מוזר... אני הרבה יותר רגוע במלחמה

אין לי דרך להסביר למה

אולי התחושת ביטחון שיש לי.

לא יודע...אבל זה מרגיש רגוע 

אבל בא לי לפרק צעצוע חדש ולהרכיב בחזרה

הבעיה שמאוד קשה למצוא צעצוע טוב כיום

זה קיים בכלל עדיין? או שכבר נכחד...

קמתי אגרסיבי היום.

כל הסופש הזה התחרבן והוביל לדברים רעים

כמתי כועס ואין לי דרך להרגע מזה

מזמן אין לי מקום של שקט שאוכל לברוח אליו.

אז הכעס יהפוך מן הסתם לתסכול שילווה בעוד כעס

רק מקווה שזה יצא במקום הנכון,כי להוציא אתזה במקום מועיל,אין עכשיו....