|
|
|
זה מה שאני רוצה...
אתהמסע הזה בין הראש לגוף
את הלימוד וההשלמה דרך הגוף
להעביר את המסר מהראש ולוודא שהוא עבר דרך הגוף
עד כמה עמוק את מסוגלת להגיע בין החיבור של הראש לגוף?
העומק המנטאלי בסופו של דבר גורם לעונג הפיזי
אני מסתכל לך עמוק לתוך העיניים.
את יודעת שאסור לך לזוז
את מבינה שלכל תזוזה מהמבט יהיו השלכות.
אני מסתכל לתוכך,עמוק פנימה...
אחרי זמן מסויים תרגישי הקלה מסויימת...
תציף שלווה,כאילו נקראת בצורה ברורה.
ושם בדיוק,תתחילי להבין למה את שלי ולא של אף אחד אחר.
מוכנה?
אנשים לא באמת מבינים את המשמעות.
או שהם מפחדים מהגיע לעומק...
מן הסתם עומק פותח פגיעות מסויימת אבל גם לוקח למקומות מדהימים שבחיים לא חוויתם.
רקהאמיצים/ות מגיעים לעומק.
רק שם מגלים את ה"אני" האמיתי.
זה תמיד מפחיד לגלות מי אנחנו,אבל זה הופך אןתנו לשלמים יותר...
אז מי מוכנה לצלול לעומק? להגיע למקומות ולקצוות ולחצות אותם...
מעניין אם נשארו עוד אמיתיות ואמיצית כאלה
במצב מסויים זה מעיק ומעייף....
לנסןת כל פעם להתרחק ולחזור חזרה
אי אפשר לברוח מזה
סאמק צריך צעצוע חדש ;)
כתבתי לא פעם על זה.
כשהראש והנפש לא רגועים זה מה שקורה
כשאין את אותו שקט שטתה מייחל אליו כלכך...
הגוף עייף אבל הראש לא נותן מנוח.
מקווה שאמצא את הפינה השקטה שלי מתישהו בקרוב.
לא בנוי ללילות לבנים.מייחל לשקט.
לילה טוב
התקופה הזו שלפני כיפור תמיד גורמת לי לעצור ולחשוב.
להסתכל פנימה על עצמי,לראות מה עברתי ומה אוכל לתקן ולשפר אצלי.
לנסות לשדרג את עצמי כלפי עצמי וכלפי כל הסובבים אותי
למצוא שקט פנימי שישרה שקט חיצוני.
ולחתום את השנה שעברה בקבלה של כל הטעויות ולקבל את עצמי גם אם טעיתי.
גמר חתימה טובה ושנה טובה לכולם
תמיד בזמן הזה עוד הרבה לפני כיפור אני יושב ומריץ את השנה שעומדת להסתיים....
מנסה לזכור את הדברים הטובים שעברו בה...מה סיבה הפשוטה שתמיד נזכור את הרעים.
אני מקווה שהשנה הזו אהיה שלם יותר.שליו יותר.אמצא סופסוף את מקור השקט שאני זקוק לו.הכיל ואקבל יותר.בגדול...אהפוך את עצמי לטוב יותר.
מאחל לכולם פה שנה של הכלה וקבלה של עצמכם.בד"כ אנחנו האוייבים הכי גדולים של עצמנו.ברגע שמקבלים את הפגמים שלנו הופכים להיות שלמים יותר.
מאחל לכם למצוא את השקט והביטחון שאתם זקוקים לו.
שתהיה שנה טובה לכולנו....
בא לי צעצוע חדש....
צעצוע כזה נקי ואמיתי...
כזה שלא מחפש לברוח שקצת קשה....
ילדה קטנה שתסתכל בהערצה.... כי זה הכי אמיתי בשבילה...
שפחה קטנה שתחפש להיות תחתיי ששם תרגיש הכי גאה ובטוחה....
זונה שמלראות את ההתכתבות שלנו הגוף שלה יגיב בהתאם....
אבל תמיד ולפני הכל....
בא לי את הראש שרעב ללמוד ולהתמסר...
להיות שקופה במחשבות מולי....
בא לי.......אולי יעבור עם הזמן....בינתיים זה מתחזק
אם תשאלו אדם "ונילי" מה זו שליטה...
התשובה שתקבלו לרוב זו סטייה,מחלת נפש,משהו מקולקל,משפיל,מבזה.
זו גם הראיה של ה"חברה" לכל הנושא
במקום מסויים זה נכון.
יש הרבה מאוד אנשים שהגדירו את עצמם כשולט/ת כשבעצם הם לא באמת כאלה וניצלו את המעמד לספק את עצמם או נשלט/ת שלא באמת מבינים את המשמעות ונכנסים להיסטריה במצב אמת.
כמי שחווה שליטה ונמצא בתוך זה די הרבה שנים.אני יכול להגיד בפה מלא כי שליטה זה דבר מדהים.היא מדהימה כשהיא אמיתית ולא מזויפת,לא מלכותית...
בשליטה מגיעים לעומקים גם מנטאלים וגם פיזים שבקשר רגיל אף אחד לא יגיע בחיים אליהם...
המקומות האלה תמיד מטפחים ומגדילים הן את השולט/ת והן את הנשלט/ת.
שולט/ת:
בשביל שולט/ת (ככה אני רואה את זה לפחות) הנשלט/ת היא מקור הפורקן והרוגע שלו.שם הוא מוצא את השקט,שם הוא אמיתי ושלם.
לשולט/ת יש אחריות עצומה כלפי הנשלט/ת שלו/ה.
נשלט/ת:
השולט הוא העוגן,המקום הבטוח.שם אפשר לשחרר,לא לחשוב,להיות כנועה ומתמסרת מבחירה...וזו תמיד הבחירה של הנשלטת בשולט שלה.השולט הוא המגן,המחנך,השומר,מלמד.ועל השולט יש את האחריות לגונן ולשמור על הנשלטת שלו.לדעת מתי למתוח גבולות ומתי להרפות.לתת את התחושה של הביטחון בו.ד"א שולט/ת טוב מעצים את הנשלט/ת שלו
התלות של השולט/ת בנשלט/ת שלו הוא הדדי בדיוק כמו שהנשלט/ת בשולט/ת.
אף אחד מהצדדים לא מרגיש "שלם בלעדי השני.
אולי זו הסיבה שהתסכול אצלי כלכך גבוה והצורך הזה כלכך חזק...
לדעתי בכל אחד יש או את הצד של השולט/ת או הצד הנשלט/ת. יש רק אמיצים שנותנים לעצמם לממש את זה באמת.. לחוות את מי ומה שהם (זה אומר שכל מי שנמצא פה היה אמיץ מספיק כדי להבין מה הוא ולחוות)
צריך פשוט את אותו אדם שיגרום לתזוזה הזו בפנים כדי להרגיש את זה...לשים את המראה.אני זכיתי לזה בגיל 17 😄 אבל כל מי שמוצא את עצמו נובר בפנים...יגיע לזה בסופו של דבר שהוא נמשך לצד מסויים...
עולם השליטה הוא מדהים כשהוא נכון ואמיתי.
מגיע לרוודים עמוקים שהרבה אנשים שלא מכירים אותו לא יחוו אף פעם.
always mental health :)
מתי יצא לכם להסתכל לעצמכם בעיניים...
זה נראה לי הדבר הכי מפחיד שיכול להיות.
אומרים שהעיניים זה המראה של הנפש.
כמה ממכם מסוגלים להתמודד עם הנפש של עצמכם?
כמה באמת תצליחו להכיל את האפלה שנמצאת בכם?
ולדעתי ההכי קשה הוא...כמה ממכם יסתכלו עמוק לעצמם בעיניים ויכילו את עצמם ויאהבו את הפגמים...יקבלו את הלא שלם עם כל הפגמים.
סתם חומר למחשבה...
