סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דאדי דום menatl

ברוכים הבאים לברדק שקורה אצלי בראש....
אם מנטאלי,אז עד הסוף....אז לפעמים זה יהיה מטלטל,לפעמים יגרום לחשוב.

אבל,זה יגרום להתמודד עם עצמי
והכותרת....מגדירה אותי,יש בי את הדום. את הדאדי
אבל בשניהם....מנטאלי בפול גז
לפני 6 חודשים. 17 במאי 2024 בשעה 21:19

לאלה שעוד לא נולדו אז ולאלה שמכירים....לתקופה שאותה חיה הייתה חופשיה.לזכרונות של פעם....זה הכי מתאים,אולי חלק מגעגוע של תקופה  שהייתה אלא תחזור....

אבל זה מה שאני מרגיש כרגע

 

good morning beast

לפני 6 חודשים. 14 במאי 2024 בשעה 20:39

לא באמת הצלחתי לחגוג עצמאות השנה

 

יותר מידי דברים רעים קרו,כמדינה ובאופן הפרטי/אישי

 

מצב מורכב ומסובך שאופף על הכל ומביא למקןם שלפעמים הוא נמוך.

 

אבל אני,כמו המדינה...יודע....שמהמקום הזה אהפוך לחזק יותר.

 

וכמו המדינה אני גם אהפוך למלוכד,ממוקד ומפוקס יותר,זהיר יותר,מדוייק יותר.לא וותרן.לא אוותר או אעלים עין.אדרוש ואדאג לקבל

 

אז מקווה שהעצמאות הבאה תהיה טובה יותר

הן כמדינה והן בפן האישי.

 

 

לפני 6 חודשים. 11 במאי 2024 בשעה 0:24

אז היום....זה לילה נוסטלגיה.

 

לקחתי את עצמי להתחלה,בדיוק כמו שאני עושה עם כל נשלטת חדשה שאני מתחיל איתה תהליך,הלכתי לבסיס... 

 

אז בגיל 17...כן כן,גיל 17 הכרתי אותה.ואני חייב לה המון.

 

היא הייתה בת 26,חיוך ילדותי,קופצנית,חייכנית,ובפעם הראשונה שתפסה תעוזה במסיבה שהייתי ה dj ובאה לדבר איתי.המסיבה נמשכה עד 2 בלילה.היא נשארה לידי בעמדה.שיחות עד הבוקר,היא הייתה הנשלטת שהראתה לי את הדרך.היא הייתה עם ניסיון ואני נער בן 17 שלא מבין מה זה אבל זה הרגיש לי כלכך טבעי.היא פשוט הראתה לי איך. 

 

אז אחרי שנתיים של למידה ושיוך שלה ואחרי שלמדתי...

הבנתי בדיוק מי אני,באופן שלם ומושלם.

 

עברתי את האבולוציות שלי כשולט.ואני אוהב וגאה בשולט שאני היום.

9 מע' יחסים ארוכות עם נשלטות שראיתי איך הן מעצימות ומתעצמות בעצמן.וכל אחת מבחינתי עולם שלם וחדש

כולן שונות אחת מהשניה.וכל אחת מדהימה בדרכה

 

כל פרידה מכל אחת זו צלקת.כל אחת השאירה לי המון מתנות כשהמתנה היקרה מפז זה שהן נתנו לי את עצמן.

 

אז היום....אני יודע שאני בסדר 😄 שאני שולט שהשליטה שלו בריאה.שהשארתי אותן חזקות יותר.שלמות יותר בעצמן ועם הכרויות חדשות עם עצמן.

 

אבל הצורך הזה לא מרפה...

אז אני מתחיל להתגעגע... 

איפה את גורה/ילדה קטנה שלי...שתבואי ותתני לי את עצמך מרצון .כדי שנכתוב את הספר ביחד....

 

לילה/בוקר טוב?! כנראה שאיבדתי את הזמן כשהפלגתי אחורה בזמן

לפני 6 חודשים. 10 במאי 2024 בשעה 22:40

נראה לי שזה השיר המדוייק לזה 😉 יש מצבים שאני פשוט אוהב את החיה הזו.מי אמר שחיה זה דבר רע...היא פשוט חייתית :)

 

רק מרוסנת יותר עם הזמן 

 

 

 

 

ועוד לילה לבן מיני רבים לצערי הרב,היא גם אחראית על חלק מהם....

לפני 6 חודשים. 29 באפריל 2024 בשעה 3:46

עקב לילה לבן בפעם המליון נראה לי בתקופה האחרונה...

 

זו הפעם הראשונה שקראתי את כל הבלוגים של עצמי.

 

ממליץ לכל מי שפה לעשות את זה מידי פעם,גם כדי להיזכר בדברים שנוטים לשכוח וגם כדי להבין את הדרך שעוברים.

 

לא יכול להגיד שאהבתי לראות את כל מה שכתבתי,אבל כל בלוג הוא תזכורת לעצמי.

 

בין אם זו תזכורת לזמן מסויים,בין אם לזכור ללשמור ולהישמר

 

להישאר ולהיות מפוקס לאמת שלי ולמצוא את הדבר המדויק והנכון בשבילי ובשביל מי שתגיע

 

וללמוד על עצמי,מידי פעם שמסתכלים מנקודת מבט אחרת שאתה לא בתוך סיטואציה אז לומד עם הזמן דברים ששכחתי על עצמי.

 

בגדול,גאה בכל בלוג שנכתב פה.

כולם אמיתיים וכולם מציגים תקופה מסויימת או רגש שחוויתי באותו זמן.

 

אוהב את השולט שהפכתי להיות במרוצת השנים.

 

אז היום מכל מה שעברתי,למדתי לנשום עמוק...ואני יודע....פשוט יודע... 

 

שאותה ילדה/גורה נמצאת שם.ואני אמצא אותה.והיא תתאים לי כמו כפפה ליד.

 

יצאתי עם תובנות טובות,לפחות בהבנה מי אני

 

אני שולט רגיש ומצד שני אפל

אני אוהב את העומק שבשליטה

היום יודע להעריך ולהוקיר כל נשלטת שבחרה בי בעבר וגם בעבר הקצר למסור את עצמה לידיי.

אז בוקר טוב לכל אלה שרק קמים,אני אנסה ללכת לישון כשאני שליו יותר

גאה בגוונים שיש בי

לילה/בוקר טוב לכולם

ותעשו לי טובה....תעצרו ותקראו את עצמכם,אין לכם מושג כמה תופתעו למצוא דברים שהספקתם לשכוח

 

לפני 6 חודשים. 26 באפריל 2024 בשעה 14:22

הצורך הזה בצעצוע קטן משלי

בנשלטת שרוצה גם עומק חוץ מהצלפות 

בכזו שרוצה ללמוד מעבר לציווי 

 

כזו שלא מפחדת לתת לי להיכנס עמוק לראש שלה

להיות שקופה

לתת לי ללמד,לחנך,ולעצב אותה בידיעה שתמיד אשמור עליה

 

זה עוד קיים? 

יש כזו? 

אם כן...תני סימן

לפני 6 חודשים. 24 באפריל 2024 בשעה 18:51

תמיד ידעתי להרתיע,החזות שלי הופכת אותי לכזה 

במקום מסויים אני מאוד אוהב את זה כי זה מרחיק אנשים 

שלא הייתי רוצה אפילו לפתח שיח איתם.

 

עם הזמן למדתי לנתב את ההרתעה הזו לדברים טובים.

היום אני משתמש בה,נהנה ממנה במצבים מסויימים.

 

מי שמכיר אותי ויודע מי אני,יודע גם כמה אני יודע להיות

הכי הפוך מזה.

 

אבל הגעתי למסקנה שעדיף להרתיע בהתחלה,ככה אתה בוחר מול מי להראות את הצדדים הפגיעים והרכים יותר

 

המראה הקשוח הזה בא לי טבעי...

 

תאכלס,נהנה מכל שניה.

 אז מי מתעסק..   :)

לפני 7 חודשים. 20 באפריל 2024 בשעה 1:50

השדים יוצאים,אלה שלא נותנים מנוח 

אותם שדים שמשאירים אותי ער

מכניסים אותי למחשבות שלפעמים....לפעמים פשוט עדיף לא לחשוב. חחח ולא לדאוג,לא משהו רע.

פשוט מחשבות שאחר כך לא נותנים מנוח

תמיד הסכמתי עם זה שמי שחושב יותר מידי בסוף עושה את הדבר הכי לא נכון.(ואני מאמין שזו הסיבה שנשלטות מעדיפות לא לחשוב).

 

אובר מחשבות גורמות להגיע למקומות שהם לאוו דווקא נכונים.

הרצה של תסריטים לא קיימים בראש,שבתאכלס יכולים לגרום סתם לבלגן מתמשך עד רמה שכשעוצרים במצב הגיוני לא מבינים איך מגיעים לזה... 

 

מה שמוזר זה...שכשיש לי נשלטת קל לי לחשוב,אני הרבה יותר מסודר בראש ופרקטי כלפיה וכלפיי

 

אבל אני מוצא את עצמו שוב בשעות האלה....משמע over thinking.

 

הלוואי והיה אפשר להפסיק את המחשבות כי זה סתם מיותר.

 

לילה/בוקר טוב

לפני 7 חודשים. 17 באפריל 2024 בשעה 19:57

המפלצות זה הפרי תוצר שלנו

יש כאלה ששולטים בהם

יש כאלה שמפחדים מהם

יש כאלה שנהנים להפוך למפלצות האלה

 

בגדול... המפלצת שבתוך כל אחד מאיתנו תהיה מה שאנחנו נחליט.

גם מבחינת העוצמות,גם מבחינת המקום שהן מקבלות וההשפעה שלהן.

 

אני למדתי לחיות עם שלי ברוב הזמן....אבל יוצא לעיתים נדירות שהיא מאבדת רסן.

 

ולפעמים,רק לפעמים....אני גם זורם עם האיבוד רסן הזה.

כי בסופו של דבר.... השליטה בה אצלי.

 

לפני 7 חודשים. 2 באפריל 2024 בשעה 18:00

שלא הייתי פה.לקחתי מנוחה מהאתר.

תהיות עם עצמי מה בעצם קורה...

אני מניח שאני אהיה פה לפרקים,לא כמו פעם זה בוודאות.

 

אני חושב שבמקום מסויים השלמתי עם זה,עם עצמי...

 

זה משהו שאולי עם כל שנותי בעולם הזה פשוט נגמר?!

 

אין לדעת,מה שנשאר זה לחכות ולראות.

 

אולי אחזור לכאן שאהיה חזק ושלם יותר.כרגע...אני צריך מנוחה.

 

לחזור לעצמי קצת...ואולי אז...רק אז...הרעב יחזור

והחיה תצא לבקר שוב.

 

בינתיים המפלצת  יצאה,מפלצת שאני מפחד ממנה בעצמי...בנינו....מי לא מפחד ממפלצות?! ההמשך בבלוג הבא

עד לפעם הבאה...  be in mental health