איני יכול לדבר עוד
גאוותי הריקות נמחו ואינן
איני מרחם על עצמי יותר משאני מרחם עליכם
הזין הזקור שלי כשאני מתחנן שהיא תרוקן את ארנקי חזק מכל הוכחה
מי יפתח את עיניכם ומתי?
הורים, חברים, עבדים,
מי יפתח את עינכם ומתי?
כל שעליכם לדעת מתחולל לנגד עינכם ואתם מוכי עיוורון.
העתיד - עבדות פיננסית.
מנסה להחזיר לי פיסות מגאוותי,
אבל הזין הזקור שלי כשאני מתחנן שהיא תשתמש בכרטיס האשראי שלי חזק מכל הוכחה
הגרעין עצמו נשחק
עבדות פיננסית
כבר לא עבד,
הגרעין עצמו נשחק
כבר לא כאב,
הגרעין עצמו נשחק
רק כסף
זה לא סיפור שרוצים להמשיך
"תודה על שאת מרשה לי לשלם לך, הוד מלכותך"
זה לא סיפור שרוצים להמשיך
"אני מתחנן שתיקחי ממני עוד, הוד מלכותך"
זה לא סיפור שרוצים להמשיך
"קודם הלשון" את תצווי, "כדי שתשתוק"
"עכשיו הראש",
כמו תרנגולת ערופה ארוץ ואפול לרגלייך,
נפילה
עונג אחרון לגופי,
מטבעות כסף מתגלגלות מצווארי במקום דם
את תחייכי
לפני 16 שנים. 21 במרץ 2008 בשעה 23:56