שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בשעה שהאלים מתו, נהייתי אדם

לפני 16 שנים. 21 במרץ 2008 בשעה 23:58

לנינגרד הנצורה 1943
"כשבאנו לפנות את גופות המתים, מצאנו לעתים גופות בלי ידיים, בלי רגליים"..
לנינגרד 43 והגרמנים עדיין מצרים על העיר.
"עד אמצע אוקטובר כבר נאכלו כל הכלבים וכל חתוליי העיר".
לנינגרד 43... קור אימים...

אני שונא אותך

את לא ידעת אפילו שהשביעית של שוסטקוביץ נכתבה שם בקור העז. אני לימדתי אותך את זה. לא ידעת לא על באך ולא על מיתוסים יווניים ולא על התלמוד, ולא כלום... לימדתי אותך אז על מוסיקה של שנאה, ועל סרטים.
אני לימדתי אותך הכל.
ופיסיקה, ושירה, וספרות של מיעוטים...
אני לימדתי אותך הכל...

אתמול סיפרת לי שאת מתחתנת.

עוד מעט אזריק לי קצת Opeth או Laibach לווריד. ברעש אימים בתוך אוזניי הם יצעקו את שנאתם, כן...

אמרת שאת שמחה
קולך רעד
ידעתי שאת מתגעגעת

אולי אחר כך ארגע, אולי אחר כך השנאה תתמוסס והמתח יהיה לדמעות.
את לימדת אותי בדסמ,
אקשיב אז לפסיון לפי יוחנן ואבין, אולי אבין, שזה נגמר, "est ist vollbracht".
את לימדת אותי להעז, ולחבק אחרי,
את לימדת אותי לתת מעצמי
ולזרום,
את לימדת אותי הכל
לימדת אותי הכל

שיהיה לך רק טוב Sanju
שיהיה לך רק טוב

Lady Galadriel - מוזר לי לחלוטין שהבלוג הזה נותר ללא תגובה אחת על כל העומק הכאב והאינטלקט שיש בו, אהבתי.
אני ממליצה לך על Agalloch למצבים הקריטיים המדוברים... (:
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י