כבר לא כל כך חדש.....אבל עדיין מעניין

וואווווווו...ועוד אחד...וואוווווווווווווווווווו...וגם...אוווטש...

תמיד חשבתי שלעולם לא אוכל להיות שם, במקום הנמוך/גבוה.

זאת שתמיד בועטת,שעומדת על הרגליים האחוריות כשמנסים לנהל אותה,
כשמנסים לכבול אותה, נילחמת....גיליתי איזה עונג צרוף זה, לרדת
לשם, למטה נמוך.

המסקנה המתבקשת....תלוי באדם העומד מולך!

כשהאדם הנכון נימצא שם, כשאתה יכול להיות סמוך ובטוח במאת האחוזים,
שהוא שם איתך ובשבילך, הדרך ארוכה/קצרה...
אמון מוחלט, עיוור, שלא יעונה לך כל רע,
שהיד תושט כשיהיה קשה, היא תלטף, היא תרגיע...


מילת המפתח......היא א ה ב ה...... (וזה לדעתי האישית בלבד...).

כשיש אהבה, יש סבלנות, יש את היכולת לתת לך מרחב נשימה להפנים, לעכל, להכיל.
.....אני קיבלתי את כל אלה.....

תודה, תודה לך איש יקר ואהוב שלי...
על חוויה מדהימההההההה, אהבתי כל רגע ורגע!
אני לא חושבת שיכול היה להיות מישהו מתאים יותר ממך.
נתת לי להרגיש הכי טוב איתך ועם עצמי!

בינתיים, מכאן מחבקת חזק, ומנשקת אפילו יותר חזק !

אוהבת אותך המונים, בגלל שאתה, מה שאתה...אדונילי שלי...