לפני 16 שנים. 11 בדצמבר 2008 בשעה 12:45
כל כך הרבה מילים מתרוצצות לי בראש
הן גועשות, , אך בעיקר שותקות........שקט מחריש אוזניים...
הייתי רוצה ברגעים כאלה, המון רעש,
רעש המעיד שיש חיים כאן, ממש כאן במקום הזה
בא לי לצעוק, דיייייייייייי, מספיקקקקקקקקקקק...
מספיק, עם הבלאגן שם למעלה בקומה העליונה,
(בקומה העליונה שלי, לא של השכנים).
הנחמה הגדולה, שזה בהחלט זמני...
יש ימים כאלה והם ספורים, ולרוב כמעט תמיד יש אחרים,
בדרך כלל האחרים אצלי מככבים (וטוב שכך..)
אני אוהבת, כל כך אוהבת, הכי אוהבת....את האחד!