רבות מחשבות בלב איש,
ו....הלו חברים, איפה האשה?
היום מרגישה קצת מלנכוליה, והראש חושב,
עובד שעות נוספות.
אפשר להשליך זאת על מזג האוויר האפרורי שבחוץ ?
או, אולי על זה שקצת סגרירי כאן, בליבי?
ואולי בכלל, בגלל שאין לי מטלות מעצבנות ויש שפע של זמן?
בחיי, איזו יכולת קיבול אין סופית יש לו, לאיבר הקטן הזה שניקרא לב !
כולו בגודל של אגרוף, (וזה כסתם הערת אגב.)
היום, ניתשת מלחמה אצלי, בין הרציו, לתחושות הבטן.
אני חושבת, או רוצה לחשוב שזו הדרך שלי להתמודד עם המלחמה בדרום.
סוג של סולידריות ??
ואולי אני סתם מחפשת תירוצים, או בכלל מלהגת....
וכמו שתמיד אני אומרת, איזה מזל שמחר יום חדש,
איפה?? יום חדש??,
בטוח שבעוד חצי שעה, גג שעה, יעבור לי.....
וככה בשלוף מתוך הבטן עם חיוך ענקי....אוהבת אתכם אנשים!!!
(אני ממש האנטיתזה למיזנטרופים)
לפני 15 שנים. 29 בדצמבר 2008 בשעה 13:08