כבר לא כל כך חדש.....אבל עדיין מעניין

הוא מרים ידיים, ניכנע...

הנסיבות הובילו אותו לכאן, אז, לפני כמה שנים.
במרדף שבדיעבד הסתבר כמירדף אחרי התרנגולת שמטילה ביציי זהב.
עם הזמן, באה ההשלמה שמזו התרנגולת לא תצמח הישועה,
מקרה חסר תקנה, אדמה עקרה.
כאן הכרתי אותו אני.
אינני חושבת שיש מי שמכיר אותו כמוני,
איש מדהים, חכם, מלא כרימון, כריזמתי, מלח הארץ....
האחד שלי, שמתאים בדיוק כמו כפפה לכף ידי.
קצת "משוגע", תזזיתי, עוטף, מלטף,
נידמה שהמושג "לשאת אישה על כפיים" הומצא במיוחד בשבילו.
פעם ראשונה לא רק ידעתי שקיים מושג כזה, גם הבנתי בדיוק את משמעותו.
התואר "מלכה", יושם הלכה למעשה, במובן הכי חיובי של המילה,
והוא, הוא זכה בתואר "המלך" שלי.

ימים קשים עוברים על הממלכה שלנו..
וכאילו שלא די, עכשיו ניחתה הבשורה שהוא חלה במחלה, שאינני אוהבת לנקוב בשמה.
והוא המעצבן (שמעת, אתה מעצבן..) מחליט להרים ידיים,
לזרוק הכל, רק דבר אחד הוא שוכח...
אני ל ע ו ל ם לא אוותר...ולא אתן לו לוותר !!!!

וזה אליך, אני יודעת שאתה קורא זאת.
עכשיו זו המלחמה על החיים, המלחמה על חייך...
ומי כמוך, למוד ושבע קרבות לא שלך שצלחת בשלום,
תוותר עכשיו?? תרים ידיים??
כשיש כל כך הרבה מה להפסיד??


אוהבת אותך עד....לעד