כבר לא כל כך חדש.....אבל עדיין מעניין

מתרוצצות לי בראש,
זו שהכי מעסיקה אותי, היא מערכת יחסים עם גבר נשוי.
והרי זו בעיה שנידמה ומעסיקה כמעט את כל העולם ואשתו או בעלה תרתי משמע.
בעיני משולה היא למה קדם למה, הביצה או התרנגולת..
עד היום גדולי החכמים לא הצליחו למצוא את התשובה.
וכמו ששואל אישי היקר, " מה ההבדל בין חכם לפיקח?
ומשיב באותה נשימה, " חכם לא יכנס למקום שפיקח יכול לצאת ממנו.."
אבל, בחיים כמו בחיים לא עוזרת החכמה וגם לא אחותה הפיקחית,
כי כשללב יש מה לאמר...כל שנותר לנו זה לחתום את שפתינו.
נכון שהרציונל תמיד עומד על המשמר, אבל מי שאוהב ללכת על הקצה
יעדיף תמיד את "הפרי האסור"...
השאלה הגדולה שמעסיקה אותי ואותי בלבד,
למה הם/אנחנו עושים זאת ?
הרי מראש אנחנו יודעים שצפויה פגיעה בצד זה או אחר בסופו של דבר !
שאלה נוספת שמטרידה אותי,
אם יוצאים לאוכל מהמתוק המתוק הזה, הרי שמבית חסר משהו,
אם הכל היה ניפלא שם בבית לא היו יוצאים לחפש הרפתקאות...
ועוד אחת ככה בקטנה,
מדוע מעדיפים להשאר היכן שלא ממש מדהים (בלשון המעטה) שם בבית.
אני ממש לא מצליחה להבין זאת ככזאת שלא נישארת היכן שלא טוב לי.
הם/אתם/אנחנו, מספקים מיליון ואחת סיבות שאני קוראת להן תרוצים...
תרוצים קלושים, תלושים חסרי בסיס כגון, סיבות כלכליות, או, יש לי אישה/בעל נהדרים,
(אם הם כל כך נהדרים, מדוע קיים הצורך לשקר להם "למרוח אותם"? )
או בגלל הילדים....נחכה שיגדלו..
פ ח ד נ י ם
תודו שאתם טועים, לכו עם האמת שלכם, עם הלב שלכם הוא לא טועה,
עמוק בפנים אתם יודעים שאני צודקת.
חיים פעם אחת אין "שידור חוזר" !

אחרית דבר,
סביר להניח שהצלחתי לעצבן כמה, אבל ממש לא איכפת לי !!