בתוך מכלול הדברים שמטרידים אותי לאחרונה,
יש אחד נוסף, שמאדדדד מטריד אותי.
מדוע האנשים הקרובים לנו ביותר, שטוענים שהם אוהבים כל כך,
פוגעים בנו בכל פעם מחדש ??
אם הם כל כך אוהבים, משמע הם רוצים את הטוב ביותר בעבורנו.
אם הם כל כך רוצים את הטוב ביותר בעבורנו, אז למה ????
אהמממ....אולי בגלל שאנחנו כל כך אוהבים,
סף הרגישות שלנו גבוה במיוחד, וכל דבר קטנטן
מעקצץ ומרגיש חזק ביותר???
ואולי אנחנו בכלל חסרים מהאפור ההוא או במילה אחת סתומים,
ולכן מפרשים דברים בצורה לא נכונה??
הסבירו לי בבקשה לאט כדי שאבין מהר (סתומה כבר אמרתי !)
...סתם תהיות (מטרידות) של בוקר יום רביעי ועוד אחרי חופש.
ועכשיו, בא לי ורוד, אהמממ...לא, ציבעוני
לא,לא ורוד....ועכשיו זה סופי.
(לא סגורה על עצמה ז'אתי, ואני בכלל הצעתי לה בלונדיני....
גברים מעדיפים בלונדיניות, מה? לא?? )
לפני 15 שנים. 15 ביולי 2009 בשעה 11:48