פעם, הייתה לי שיחה עם חברה ואחת הנקודות שדובר בהן היתה,
תארים אוניברסיטאיים...
היא סיפרה על חברה אחרת, שלעולם לא תלך עם מי שאין תואר באמתחתו..
כן, באמתחתו...
ככה אני רואה את זה, עוד דבר בסל "הקניות" של החיים.
עוד "נייר" למסגר ולתלות על הקיר...
לדעתי, לא התואר "עושה", את האדם, אלא האדם את ה"תואר" !
יכולים להיות לו לאדם מיליון תארים, אך דבר זה לכשעצמו, אינו מספיק
על מנת לעשותו ל"בן אדם".
לפני הכל, נחוצה אינטליגנציה.
אינטלגנציה אינה נירכשת היא מולדת !
רמות האינטליגנציה אינן שוות ויש הרבה גורמים המשפיעים עליה.
הגורם העיקרי שמשפיע על האינטליגנציה הוא גנטי, אך גם להשפעה הסביבתית יש השלכות.
הכרתי אנשים בעלי תארים גדולים, אך כאנשים, סתם אנשים, הם היו כל כך קטנים..
הכרתי גם אנשים "קטנים" חסרי תארים, שהיו מאדדדדד גדולים...
בעיני, הקביעה הזאת אם להתחבר לאדם זה או אחר בגלל תואר כזה או אחר,
כמוה כדיעה קדומה, ואם להקצין.....כפרימיטביות לשמה !!
אנחנו נולדים זכים, דף חלק במחברת חדשה, עם תכונות מאד ספציפיות ועם,
איך לא? אינטלגנציה...
מה נעשה עם הכלים שקיבלנו זה דבר אחד, אבל מכאן ועד לסיווגו של אדם
כ"טוב" יותר או פחות, כ"שווה" יותר או פחות, המרחק הוא אין סופי...
וזו בכמה מילים דעתי בעניין.
אם עצבנתי כמה אנשים, שמסתובבים עם האף בעננים זה ממש לא איכפת לי.
ולמתעניינים....אין לי תואר מאוניברסיטה יוקרתית..
יש לי תואר באוניברסיטה הכי "יוקרתית", האוניברסיטה של החיים !!
בתוספת אינטליגנציה "קצת" מעל הממוצע (וזה בדוק מספרית)
ו...גם בזכות נצר באילן היוחסין של הגאון מברדיצ'ב...
וצימאון אדיר ללימוד עצמי בעיקר !!
ואחרי הכרזה כזו, מי ש"בוחר" לא להיות חבר שלי (התואר, התואר)...
שלא...
נשיקות לחברי היקרים (באמת ולא בציניות) ושבוע מקסים לכולםםםם...
לפני 15 שנים. 1 באוגוסט 2009 בשעה 20:54