אני מתעוררת...ואתה לרגליי..
אזוק , מקופל כמו תינוק
וגופך בוער כמו תנור
מעניין על מי הוא חולם עכשיו...(:
אני משחררת את רגלייך
ואתה נאנח מתוך שינה.
פתאום הכל חוזר כהבזק...
הנעליים המלכותיות קשורות עד ברכיי
שמלת התחרה השחורה
האדום העז שעל שפתיי
מפציע מתוך תלתלי הזהב
ואתה..
יושב , כבול מכל כיוון על הכיסא הגבוה
ברגלייך, בידייך באיברייך
קצת לוחץ והרבה לא נוח
מצויין! אפשר להדליק עוד סיגריה
ולהתפעל מהבובה השחרחרה
והלילה,
כל כולך שלי,
ואעשה בך כל מה שחשקה נפשי...
עינייך עוקבות אחר צעדיי בחוסר ודאות
אני חגה סביבך
ריח הבושם העז מהול בריח הסיגריה
העשן אופף אותך
ואני תוהה איך אמתח כעת את המריונטה?
ישבנך העסיסי חטף
פטמותייך בערו
שפתייך נטפו
עינייך דיברו
ואיברך היה זקוף ונוקשה
הממ..ממש יפה
ורק לחישה קטנה וליטוף הספיקו...
ושוב אני חוזרת לרגע שבו התעוררתי..
ואתה כבר מזמן לא כאן.
הייתי בטוחה שזה היה חלום ולא מציאות...
המציאות הזמנית שלנו.
לפני 15 שנים. 13 באוקטובר 2008 בשעה 11:23