שמעתי את קולך בפעם הראשונה-וידעתי.
כשראיתי אותך בפעם הראשונה -הרגשתי.
לרגע נעתקו המילים מפי
העוצמה הפנימית שלך שיתקה אותי
המשכתי לשבת וחושבת...
רגע אני פה השולטת.
צחקת..התקרבת..התרחקת..
רציתי שתהיה חסר אונים , כבול
וכשהעקב החד ננעץ בקול
לקחתי לך את מאור עינייך.
נשארת המום..מרוגש..מפוחד
מחכה לכאב החד..
התפתלת כמו מריונטה בידי המפעילה
והסתכלתי בתמיהה ילדותית ומרושעת וחשבתי
בסה"כ התנין הוא זה שנתן נשיכה...
פיך נפער ולא יצא קול
חשבת שאתה כל יכול
חלפתי מבלי שתרגיש
ולחשתי על אוזנך
עכשיו! - הכאב והעונג התמזגו לאחד
והתפזרו ברמ"ח איברייך.
אתה מתייסר
אתה העפר
ואני...אני מחייכת...(:
עברת לגור לי בראש ..כתבת
אבל מהר מאוד ..איכזבת
כי את האמת שלך הסתרת
סליחה..כבר אמרת
ואפילו פרח משוקולד הענקת...
ואני...אני עדיין רוצה ...אותך... - קרוב...רחוק.[b]
לפני 16 שנים. 20 בספטמבר 2008 בשעה 17:42