שתיקת אישה

לאחרונה מוצאת עצמי יותר ויותר "מבלה" עם הפנסיונרים (בגלל שעות העבודה ,אני עושה את הסידורים בבוקר)

היום הייתי בסופרמרקט, ליד כל קופה המתינו מס' פנסיונרים עם עגלות די עמוסות..
בקצה ראיתי קופה שרק עגלת סופר אחת הייתה בתור, ומאחוריה עמד פנסיונר עם עגלה פרטית שלו..

שמחתי, התור ילך מהר, הראשון די מהר נבלע בקופה, ואז קשישנו התחיל להוציא את המצרכים מתוך עגלתו.. מוצר, ועוד אחד
ועוד 2, בקיצור המתנתי כמעט חצי שעה, אני חושבת שהוא דחף 2 עגלות סופר בתוך העגלה התמימה שלו..

אחרי שהמוצרים עברו את הקופה לקח עוד חצי שעה עד שהוא סידר הכל בחזרה בפנים..


צריך לחוקק חוק נגד זה!!!

_______________________________________________________________________________


הפוסט התעסק עם העגלה של האיש.., וכשכתבתי שצריך לחוקק נגד זה חוק, לזה התכוונתי..

גם הכותרת מדברת על זה, ולא על זה שמיהרתי..

אולי צריך להתחיל להוסיף כתובתיות -תרגום לפוסטים שלי..,

כשנכנסתי היום לעבודה (מעט באיחור, בשל השידור), הבוסית ישבה בסלון..
מיד ברכתי אותה, והמשכתי לכיוון השעון להדפיס את כרטיס העבודה..

הבוסית אמרה : "...... ממש רזית, עד מעט ותעלמי לנו"..
עניתי שלא רק שלא רזיתי אלא עוד השמנתי..
תשובתה : "את מחפשת תשומת לב בגלל זה את אומרת שהשמנת..

האמת היא שכלל לא רזיתי, בסך הכל הורדתי גבות..,

היום עליתי לשידור באחת התכניות (כמובן שלא אגלה היכן, ומתי השידור).., בכל מקרה זה היה מאוד מרגש, גם המידע
וההנחיה לגבי עתידי..

נאמרו שם דברים מדהימים שהם כל כך נכונים, ושרק מי שמכיר אותי ממש טוב יכול לאמת את הדברים..

מאושרת 😃



עכשיו מחכה לבשורות הטובות לגבי שינוים בעבודה....

אספר כאן על אירוע שקרה לפני כ-3 שבועות, באמצע השבוע באחד הימים היותר חמים בסביבות השעה 10:30
הייתי צריכה לשלוח מעטפה,נכנסתי לדואר לקחתי מס' ואז הסתבר לי שיש לפניי 30 מספרים עד שיגיע תורי, התיישבתי לי בנחת בכסא והמתנתי.
לפתע נכנסת אישה(רוסיה..) לקחה מס' והתיישבה ליד מכרה שלה והשתיים התחילו לדבר, מכיוון הקיר שפונה לחוץ הוא זכוכית ראיתי שהשאירה קשיש בחוץ בכסא גלגלים(כבן 85),אם לי נותרו עוד 28 תורים עד שיגיע תורי, לה היו לפחות עוד 35..,

מאוד התרגזתי, אך בעדינות (של פיל..) פניתי אליה, שמאוד חם בחוץ ושאולי תכניס את הקשיש המסכן לסוכנות הדואר, שם לפחות פעל המיזוג והיה נעים.., היא התעלמה מבקשתי, פניתי שוב ואז ענתה לי "לא צריך"..
התרגזתי כל כך שאמרתי לה שתתבייש, כיצד היא משאירה אותו בחוץ , שהוא אינו עגלה אלא אדם קשיש, ושאין סיבה שלא תכניס אותו, ושהיא עדיין יכולה להכניס אותו ולדבר עם חברתה אך היא הפנתה לי גב..,
נורא התרגזתי ואמרתי לה שאני מאחלת לה שכשהיא תגיע לגיל הזה יתייחסו אליה באותה צורה..,

באותו רגע כמו תמיד צץ משום מקום האידיוט התורן, שיצא להגן עליה, ואמר שמי שאשם זה בית הדואר בגלל המספרים.., כמובן שסתמתי לו את הפה..,

המולה פרצה בדואר (שעה שכל הממתינים היו פנסיונרים), קשיש שישב מאחורי אמר לי "כל הכבוד , עשית כמיטב יכולתך"..
באותו רגע "הסתומה" יצאה החוצה, חשבתי שהנה היא תכניס אותו פנימה, היא פשוט הוציאה מהתיק שלה ג'ורנל אופנה ונתנה לקשיש שבקושי הצליח להחזיק אותו, ולא ממש ידע מה לעשות איתו.. (אולי היא רצתה שיעשה לעצמו רוח במקום המזגן..)

באותו הזמן החברה שלה שעדיין ישבה במקומה אמרה שהילדים של הקשיש ביקשו מהמטפלת להוציא אותו החוצה , כדי שלא יהיה כל היום בבית..
תשובתי הייתה שיש שעות שהן פחות חמות, בשעות הבוקר המוקדמות או אחה"צ, ואני בטוחה שהילדים לא התכוונו להוציא אותו בימים שהיו בחוץ כמעט 40 מעלות בשעות השיא לסיבוב איוורור..

הסתומה חזרה פנימה ושוב השאירה את המסכן בחוץ .., ואז כל הפנסיונרים הסתכלו עליה במבט שהיא פשוט נשברה וקמה אחרי 2 דקות ויצאה החוצה לעשות סיבוב עם הקשיש במרכז שצמוד לדואר, שהוא גם ממוזג..

כשיצאתי ראיתי אותה מסתובבת עם הקשיש במרכז הממוזג..

אח"כ חשבתי לעצמי,
ברור לי שאם במקום האיש הייתה עגלת קניות של הגברת, אין ספק שהיא הייתה מכניסה את העגלה לבית הדואר שחלילה הקניות לא יתקלקלו..

לא בוכים על טמטום שנשפך..

כי זה בחינם...

היום בתום העבודה צעדתי עם אחת הבנות לכיוון התחנה , אני עובדת במשמרת השניה לכן אינני פוגשת כמעט את הבנות, והאמת היא שזה מאוד מתאים לי, כי בחודש האחרון בשל החגים עבדתי כמה ימים משמרת בוקר והמראות, והמידע פשוט החליאו אותי..

הבחורה סיפרה לי על הבעיה שיש לה- שהיא מרגישה רע עם זה שבשביל למכור מנויים היא משקרת ומרמה והיא בכלל מאמינה בבורא עולם..
וכנראה שגם הבנות האחרות מדברות על הנושא הזה בינן לבין עצמן, הזכירו את התאונות שהיו לכל אחת מהן לאחרונה ומקשרות את הנושא למעשיהן..

היא שאלה אותי כיצד אני מתמודדת, והסברתי לה שאני לא משקרת, כשאני מוכרת מנוי הלקוח יודע בדיוק מה הוא מקבל, והוא מחליט האם להצטרף או לא- לאחר שכל המידע נמצא בידו, ושנכון שאני נמצאת די בתחתית המכירות אבל יש לי שקט ומנוחה, ובסוף על יום עבודה אין לי בעיה להסתכל במראה (נו, חוץ המחצ'קון באף)..
אני לא נאלצת לקבל מהלקוחות שיחות שבהן מכנים אותי שקרנית, ולהמציא סיפורים.., הרי בסוף המכירה הבנאדם מקבל את החוזה, והוא רואה בדיוק את פרטי העסקה, וחוץ מזה יש את ההקלטות, אז פשוט לא מבינה את מי הן חושבות שהן מרמות, הרי ביטול עסקה מבטלת את הפרמיה..



הבעיה עם חלק מהבנות שהן גם משקרות אחת לשניה, מלשינות לבוסית כל הזמן על כל נוד שמישהי תוקעת, והאוירה של בנות המשמרת בבוקר מאוד לא נעימה..

השבוע התברר לי גם שמישהי גנבה לי מנוי שהיה בטיפולי, והבוסית מתחת לאף שלי "הסירה" אותו מהרשימות שלי כדי שלא אעשה עניין..
ומסתבר שזו מכה של הסניף, אחת גונבת לשניה..


וכמו בכל מקום גם כאן יש את "השומרונית הטובה" שתפקידה לפוצץ את העניין, וכשהיא ניסתה לחמם אותי היא לא הצליחה, ואמרתי לה "שלבחורה שגנבה לא תהיה ברכה מהכסף.."

גם הכנסותיי לא נפגעות מכיוון שבורא עולם לאחרונה מתגמל אותי בכל מיני דרכים אחרות..

אח"כ עוד מתפלאים שעקומת התאונות בסניף עלתה לאחרונה.., הרי בסופו של דבר הכל חוזר, אם מישהו גונב כסף הוא יוציא אותו על השתתפות עצמית, תיקונים,הפסד ימי עבודה ועוד כל מיני הוצאות לא צפויות והתשלום יהיה ריבית דריבית ליקום..


מחכה לאחרי החגים, לקבל תשובות לגבי השינוי בעבודה, בכל מקרה מקווה שמה שהתחיל להתבשל לפני החג, יצא בחודש הקרוב.

שבת נפלאה

הבלוג הזה הוא כמו פרדי קרוגר.., לא משנה כמה סכינים יתקעו בו , הוא יקום לתחייה שוב ושוב ושוב ..

במהלך הימים האחרונים קיבלתי מס' החלטות:
1. הבלוג חוזר, וכל הפוסטים שעברו לטיוטא יוחזרו לפרסום רגיל.
2. ממשיכה לכתוב על כל מה שבזין שלי, ואם למישהו יש בעיה - שיקח את התחת הנפול שלו מכאן ויחפש לו מקום אחר..


______________________________________________________________________________________

עדכונים קצרים:

1. בעבודה מי שהוציאה את דלת השירותים מהמקום- זו אני, הרצפה הייתה רטובה ולא רציתי שסוליות הנעליים שלי יירטבו,
לכן לאחר האילתור, ניסיתי לצאת בלי להרטב ונשארתי עם הדלת ביד..

2. מבקשת מהאחראים להזזת שעון החורף לעדכן את ג'ינג'ה (החתולה שלי), בדבר השינויי, בכל בוקר היא מעירה אותי שעה
אחת קודם.

יש תלמידי ישיבות שמוכרים כל מיני חוברות, ואתה צריך לתרום כמה שקלים.
תמיד אני נותנת ובבית יש לי מלא ספרונים.
לפני יומיים החתולה שלי הפילה את אחד הספרים -"אוצר החיים",
כהרגלי ראיתי בזה סימן לפתוח את הספר ולקרוא, ולא טעיתי:

בפרק שפתחתי באופן אקראי מדברים שם על אנשים רשעים, כתוב שם שאין אדם צריך לדון יהודי גם אם הוא רשע גמור, כי הוא בר-תשובה
ואם בורא עולם לא מרחיקו , אז מי אנחנו שנרחיקו, להיפך צריך להאיר את "הירודים, הפחותים והנפולים", כי אם נאיר עליהם
הם יחזרו בתשובה..

קראתי את הדברים, הבנתי מה עומד מאחורי הדברים, אך נורא קשה לי להתקרב לרשעים, להאיר את דרכם, ולצערי אני דנה
אותם, ומתקשה להאמין שהם ברי תשובה..
לכן מעדיפה להרחיקם ממני , שלא תהיינה נקודות השקה בחיינו, להתנתק מהם, וכמו שכתוב רק בורא עולם ידון בסופו של דבר
כל אחד ואחד מאיתנו, על מעשיו..,


מה שאני לא ממש מבינה, שמצד אחד אומרים לבקש סליחה לפני יום כיפור אם פגענו במישהו, אך מה קורה במידה והצד השני
פגע בנו קודם, ובניגוד לנוצרי הטוב, לא הפנינו את הלחי השניה, אלא להיפך השתמשנו במושג - עין תחת עין..

דבר אחד למדתי לאחרונה, שמלאכתם של רשעים נעשית בידי טפשים.., מצד אחד אני מאוד כועסת על הטפשים, אולי מהם אני צריכה לבקש סליחה, אם פגעתי בהם.., נכון ששירתו את הרוע אך לא עשו זאת בזדון.., ואילו התחת עין שלי
עבורם היא מכה הרבה יותר קשה מזו שאני מסוגלת לשאת..

ואולי הכי נכון לשחרר את הכעס, ולא להעניש עצמי על הסובבים,אולי פשוט לומר להם: סולחת לכם, ולבקש גם שיסלחו לי
על שלא ידעתי להתאפק, על שהחזרתי להם , על שהייתי תמימה וטפשה והאמנתי בהם.., על שירדתי לרמתם הנמוכה, והאור
שהיה בי התעמעם באותם רגעים, והרי אני אמורה להאיר דרכם..

אולי הדבר הנכון להתרחק מהמקום בו נמצאים אותם אנשים, ולתת להם להתבוסס בתוך עצמם..,

איני יודעת את התשובה, אבל מבחינתי זו הייתה השנה הכי קשה בחיי, פגשתי אנשים קנאים, רעים, שמחפשים לפגוע, להרוס,
וזה דבר שאינני רוצה בשנה החדשה בחיי, לכן עושה שינוי מרגע זה.


הבלוג ייעלם בימים הקרובים, אולי אכנס מדי פעם, ואדפיס את כל הבלוג, וכשהעבודה תסתיים, מוציאה אתכם מחיי- סופית.

מבקשת שלא תפנו אליי יותר, ולאותם רשעים- ניצחתם במערכה הזו, אך את הקרב אני מנצחת בזה שמוציאה אתכם מחיי לצמיתות- תהנו..



גמר חתימה טובה

סליחה ומחילה באם פגעתי בכם ...מהלב והנשמה

שתכתבו בספר החיים הטובים

שתזכו לאחווה אהבה שפע והארה

שיהיו שערי שמיים פתוחים עבורכם כל ימות השנה



שתיקת אישה

סוף...

בימים אחרונים מקבלת מסרים, ומתנות מהיקום הנפלא שלנו..

היום הלכתי לקנות ספר- הזוהר (התברר שיש גם בספר אחד), האמת שלא היה לי מושג אם אפשר רק ספר אחד או צריך את
כל הסדרה, כששאלתי את המוכר הוא שלף ספר מאוד עבה, שאלתי למחירו, והופתעתי מהמחיר (39 ש"ח).
אמרתי למוכר שאני מיד חוזרת, חציתי את הכביש והלכתי לכספומט, להפתעתי בכספומט היו 2 שטרות של 50 ש"ח
מונחים במקום בו מוציאים את הכסף..
ליד היה עדכן, ובחור הוציא תדפיסי חשבון , מיד שאלתי אותו האם הוא הרגע הוציא כסף ותשובתו הייתה שלילית..
אף אחד לא היה חוץ ממנו באיזור, אז לקחתי את מתנתי, חזרתי לחנות וקניתי את הספר..

בשארית הכסף מתכוונת לשדרג את האוכל שיוגש לארוחה מפסקת..

מאושרת, היקום נמצא לצידי..
וממתינה לתשובה הגדולה.., מקווה שהיא תגיע מיד לאחר יום כיפור..


ערב נפלא,

בשישי בערב, החום שבר אותנו, הדלקתי מזגן בחדר של הבן וצפינו בסרט לצלילי הפיצה..,
בתום הצפיה יצאתי לחדרי החום היה זוועתי לכן חזרתי לחדר של הבן פתחנו את המיטה השנייה בחדר והלכנו לישון..


בבוקר התעוררתי, והבן היה מכוסה במפת שולחן..
שאלתי אותו לפשר העניין, ההסבר שקיבלתי היה שבלילה היה לו קר , נשמעתי מאוד עייפה (האם זה היה רמז שנחרתי??) בכל מקרה הוא לא רצה להעיר אותי .., והוא גם לא ידע היכן השמיכות ..

כשהוא יצא (באמצע הלילה) מהחדר, על מתקן הכביסה (מפלסטיק) מול החדר הייתה המפה שהספיקה להתייבש לכן לקח אותה והתכסה בה..

אח"כ חשבתי לעצמי, איזה מזל שמצא את המפה, אחרת היה מוריד את הוילון שבמסדרון ...