שתיקת אישה

יש תלמידי ישיבות שמוכרים כל מיני חוברות, ואתה צריך לתרום כמה שקלים.
תמיד אני נותנת ובבית יש לי מלא ספרונים.
לפני יומיים החתולה שלי הפילה את אחד הספרים -"אוצר החיים",
כהרגלי ראיתי בזה סימן לפתוח את הספר ולקרוא, ולא טעיתי:

בפרק שפתחתי באופן אקראי מדברים שם על אנשים רשעים, כתוב שם שאין אדם צריך לדון יהודי גם אם הוא רשע גמור, כי הוא בר-תשובה
ואם בורא עולם לא מרחיקו , אז מי אנחנו שנרחיקו, להיפך צריך להאיר את "הירודים, הפחותים והנפולים", כי אם נאיר עליהם
הם יחזרו בתשובה..

קראתי את הדברים, הבנתי מה עומד מאחורי הדברים, אך נורא קשה לי להתקרב לרשעים, להאיר את דרכם, ולצערי אני דנה
אותם, ומתקשה להאמין שהם ברי תשובה..
לכן מעדיפה להרחיקם ממני , שלא תהיינה נקודות השקה בחיינו, להתנתק מהם, וכמו שכתוב רק בורא עולם ידון בסופו של דבר
כל אחד ואחד מאיתנו, על מעשיו..,


מה שאני לא ממש מבינה, שמצד אחד אומרים לבקש סליחה לפני יום כיפור אם פגענו במישהו, אך מה קורה במידה והצד השני
פגע בנו קודם, ובניגוד לנוצרי הטוב, לא הפנינו את הלחי השניה, אלא להיפך השתמשהו במושג - עין תחת עין..

דבר אחד למדתי לאחרונה, שמלאכתם של רשעים נעשית בידי טפשים.., מצד אחד אני מאוד כועסת על הטפשים, אבל
אולי מהם אני צריכה לבקש סליחה, אם פגעתי בהם.., נכון ששירתו את הרוע אך לא עשו זאת בזדון.., ואילו התחת עין שלי
עבורם היא מכה הרבה יותר קשה מזו שאני מסוגלת לשאת..

ואולי הכי נכון לשחרר את הכעס, ולא להעניש עצמי על הסובבים,אולי פשוט לומר להם: סולחת לכם, ולבקש גם שיסלחו לי
על שלא ידעתי להתאפק, על שהחזרתי להם , על שהייתי תמימה וטפשה והאמנתי בהם.., על שירדתי לרמה הנמוכה, והאור
שהיה בי התעמעם באותם רגעים, והרי אני אמורה להאיר דרכם..

אולי הדבר הנכון להתרחק מהמקום בו נמצאים אותם אנשים, ולתת להם להתבוסס בתוך עצמם..,

איני יודעת את התשובה, אבל מבחינתי זו הייתה השנה הכי קשה בחיי, פגשתי אנשים קנאים, רעים, שמחפשים לפגוע, להרוס,
וזה דבר שאינני רוצה בשנה החדשה בחיי, לכן עושה שינוי מרגע זה.


גמר חתימה טובה

סליחה ומחילה באם פגעתי בכם ...מהלב והנשמה

שתכתבו בספר החיים הטובים

שתזכו לאחווה אהבה שפע והארה

שיהיו שערי שמיים פתוחים עבורכם כל ימות השנה

ושנהיה בריאים בגוף ובנשמה.

אז שנה חדשה שתיחתם ברוב שמחה

ויהיו חייכם שרויים בברכה

שתיקת אישה








מאחלת לכולם גמר חתימה טובה

בדרכי חזרה מהעבודה , אני עוברת מדי ערב ליד "בורקס העגלה".
אתמול רגליי הובילו אותי פנימה , מוחי התנגד, אך לבסוף מצאתי עצמי יוצאת עם בורקס גבינה וביצה.

כמובן שבגלל העיכוב, פספסתי את האוטובוס, ונאלצתי לחכות עוד 30 דק' לאוטובוס הבא..
בזמן ההמתנה לבדי בתחנה פתחתי את השקית ואכלתי לי בהנאה רבה..

לפני שזרקתי את השקית ראיתי את הלוגו, חשבתי לעצמי , המעצב די מתוחכם..

אכילת הבורקס הופכת אותך במהרה לפרה- אז קראו למקום עגלה..(כאילו עגל..)
ואז ציירו בלוגו עגלה (עם גלגלים), פשוט גאונות..


טוב, נו לאחר פוסט כזה , לבטח אקבל מכם המלצה לעבור איבחון להתאמה לתא..

מאחלת לכולם יום של כיף , עם הרבה בורקסים ועגלות פועות..

פעם הייתי צלע במצולע מאוד משוכלל, ללא ידיעתי.

כשהתברר העניין, בחרתי לצאת מאותו מצולע משוכלל ומשומן היטב..

למרות שחלפו מס' חודשים, הסתבר שעדיין שייכת לאותו מצולע משוכלל, רק
שהתפקיד שלי התחלף והפכתי לנק' המרכז..

אתמול שברתי מס' צלעות במצולע ..,
והשארתי כמה פועות (פאות) ...

מקווה שסוף סוף נפטרתי מהצולעים והמצולעים..


לאחר שהוכחתי את ידיעותי במקצוע ההנדסה אתם מבינים מדוע לא הצטרפתי לבנות התא...

קשה לי להבין אנשים שיורקים לתוך באר ששתו ממנה..

יותר קשה לי להבין אנשים שליקקו כוס , רדפו, והתאמצו להשיגו במשך שנתיים וחצי באובססיה, נזרקו, ועכשיו יש להם תלונות....

ועוד יותר קשה לי להבין גברים שירדו לכל כוס שזז ולא משנה מי מחובר אליו, וכותבים שלחטט באף זה יותר נעים..

אבל הכי לא ברור, אם כל כך טוב ל"זוג המאושר" , מדוע עדיין האיש ממשיך להטריד אותי, כותב פוסטים על פוסטים שאני
מפרסמת, ומנסה למשוך את תשומת הלב שלי...

זקוקה לעזרה , קניתי מחשב חדש, ואני צריכה עזרה , אינני רואה PDF


קצת הסתבכתי עם זה...

לפעמים הבלונד הוא רק התירוץ

שבועיים של חיבוטי נפש, מצד אחד יודעת שהזמן שלי בעבודה הנוכחית מסתיים, ואני צריכה לצאת משם,
מצד שני לא יודעת לאיזה כיוון בדיוק, לאן ואיך..
ביום חמישי חזרתי הביתה בוכה, מרגישה שננטשתי ע"י בורא עולם שמצד אחד מראה לי חד משמעית שמקומי אינו עם אותה חבורת בנות מזוייפות שמוכרת את הבוסית הישירה שלי בחצי שקל כשמגיעה בעלת הבית,בנות שחלקן לא מבינות שלא צריך להתאמץ בשביל להיות אדם טוב..
אך מצד שני הרגשתי שבורא עולם לא מראה לי את הדרך שאני צריכה לצעוד בה..., מה עכשיו , מה הצעד הבא.., אתמול שקעתי ברחמים עצמיים והלכתי לישון מוקדם, פשוט הרגשתי צורך להתנתק מהעולם..

כמו תמיד אספתי את עצמי עם בוקר, והלכתי למכללה שם איפשרו לנו להצטרף למס' שיעורים עם קבוצה אחרת..., מכל הבנות שלמדו איתי , אני היחידה שהתמדתי...
וכמו שרק בורא עולם יודע, ברגעים הכי נכונים עבורינו, זכיתי למתנה גדולה מהיקום...
פשוט הייתי פשוט בהלם, כשסיפרתי לאחיותיי, גם להן לא היה הסבר איך דווקא אני קיבלתי במועד הזה את המתנה הנפלאה, וכיצד יש לבורא עולם שליחים , אנשים שעושים את עבודתו בצורה הטובה ביותר, ואולי לא תמיד מודעים לגודל המצווה שהם עושים...

בקיצור, שוב עליתי על הסוס...

יש לי כל כך הרבה דברים חדשים לספר, אבל מעדיפה לשמור לעצמי את כל הדברים הנפלאים שקורים בחיי.., אולי הפסקתי לראות במקום הזה פינה שלי, מקום בו אני פורקת את מה שתוסס בתוכי..


זו תקופה של הרבה חשבונות נפש, ניתוח של דברים, אני שמחה שקיבלתי את ההחלטות שקיבלתי בתקופה האחרונה, אין חראטות, ומביטה קדימה.



ולגבי השמועות- אם הן נכונות, איני יודעת, אך תמיד האמנתי שלשקר רגליים קצרות, ומגיע הזמן שבנאדם מתעורר ומגלה שחי בשקר..., שהאדם שאיתו חלקת את חייך שיקר אותך..

הדבר שהכי משמח שאני לא מצפה לאף שקרן עם מזוודות והוא לא מתנחל אצלי....


הבהרה:
חלילה לא שמחה לאיד, שמחה עבור עצמי בלבד- שניצלתי..