בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שתיקת אישה

מי שמחפש אישה שותקת, שיקח אטמי אזניים וילך למקום אחר..
לפני 16 שנים. 8 במאי 2008 בשעה 8:00

הבוקר קיבלתי הפתעה- הגרוש שלי מצא בעליית הגג של הבית בו גרנו ארגז שלי עם מחברות מתקופת לימודיי (חלפו למעלה מ-20 שנה), התחלתי להוציא את המחברות המאובקות, ולמטה גיליתי מטמון- ספר המחזור של סיום לימודיי בתיכון, מיד התחלתי לקרוא , מה נכתב עליי בזמנו, על חברותיי, "הנבואות" לגבי כל אחד.,

מחנכת כיתתי כתבה לכל תלמיד משהו הקדשה על הספר, מה שהיא כתבה לי:
"חובתך היחידה בכל גלגול-חיים, היא להיות נאמנה לעצמך ולדרך בה תבחרי!"
הייתי די בשוק כשקראתי את דבריה.., מי שמכיר אותי היטב יודע שבחרתי בדרך זו..

ספר המחזור נכתב בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה,ברצוני לצטט קטע ממילותיו של מנהל בית ספרי:
"אל נא תשכחו,שנפל בחלקכם, לסיים את לימודיכם, בתקופה קשה וגורלית לעם ולמדינה בכל תחומי חיינו.וכדי להתגבר,דרושים לנו הרבה עוז,אומץ לב,הקרבה,התנדבות ומתן דוגמא אישית.לעמנו יש רק מדינה אחת,בכל המרחב העצום הזה,על הטוב והרע שבו.וכאזרחים של המחר,מצווים כולכים להיות כאלה,שיהיה בכוחכם לשאת על שכמכם את חזון ומאוי החלוצים המגשימים, תוך שמירה קפדנית על קיום ערכי הצדק,המוסר,ואהבת הזולת, וכן לשנות דברים,לתקנם,לשפרם וליצור איכות חיים אחרת הראויה לעם קטן הנאבק על קיומו הפיזי והרוחני."

נראה כאילו הדברים נכתבו אתמול ולא חלפו 20 שנה..
[u]


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י