לשם שינוי היום אכתוב ביקורת והיא לא קשורה לקהילה .
השנה בני הגיש עבודת שורשים, העבודה התפרסה לה על
פני שנה שלמה, כשבכל פעם הייתה משימה.
כמובן שבני נזכר בשבוע האחרון שיש לו מלא משימות, ולא
היה זמן לחקור את כל השורשים, חילקנו בנינו את העבודה:
הוא הולך לישון מוקדם ואני מכינה מדפיסה ועורכת לו את
העבודה (שיהיה למסכן לפחות ציון סביר אחד..), באותו השבוע
הייתי מעט עסוקה כך שהעבודה נעשתה ב-5 שעות, החלטתי שאם
אין יותר מדי מלל לפחות לעטר את העבודה עם תמונות.
לפני שבוע קיבלנו הזמנה לפעילות בנושא, מכיוון שהתביישתי
להראות את פניי החלטתי שאמצא דרך להתחמק..
שלשום להפתעתי בני ביקש באופן מיוחד שנגיע לפעילות
מכיוון שהעבודה שלנו נבחרה כאחת מ15 העבודות המוצגות
(מתוך כ300 עבודות).
אני הייתי בשוק, גם מהציון וגם מהתעוזה של אותה מורה
מכיוון שאני יודעת איזה עבודות אחרות נעשו..
(ביום הורים לפני חודש התבדחתי עם המחנכת ואמרתי לה
שמעניין איזה ציון אקבל..)
איזה מסר הבן שלי קיבל- לא משנה מה התוכן העיקר המראה..
ומה שלא תעשה בשנה שלמה, אמא תעשה ב-5 שעות..
לפני 16 שנים. 16 ביוני 2008 בשעה 5:03