שתיקת אישה

ואם אתמול כתבתי על הסצנה שלי, היום אני רוצה לכתוב על אופרה,

גדלתי בבית מוזיקלי, כולם מלבד אבי ניגנו על כלי זה או אחר,
בחירתי הייתה חלילית שסירבתי להיפרד ממנה (במבט לאחור לא מופתעת..)
וניגנתי כ-5 שנים ואף הייתי חלק מהרכב מוזיקלי.

למרות אהבתי למוזיקה יש משהו שאני לא מסוגלת להתחבר וזה האופרה,
לא מתחברת לגברים לבושי הגטקס (עם חבילה מבצבצת מבעד לגטקס.. ונראית מבטיחה..)
מאופרים, עוטי מסיכות ומאובזרים בכבדות,
לא מבינה את השפה של האופרה ולא מתחברת אליה..,
אבל בעיקר לא סובלת את הנשים שמייללות בקול כה גבוה המחריש אוזניים..


האופרה מזכירה לי לפעמים את הכלוב,
אתה פוגש גברים מאובזרים(עם סיפורים הנראים מבטיחים..) ומסתתרים מאחורי מסיכות..

השפה לא ברורה.., (מדיקל- עבורי זה לריפוי , כאן זה לפציעה , פלאג עבורי מחשב , כאן לעכוז
כשאומרים שבי כלבה-אני מחפשת כלבה ולא רואה ...וכו'..)

והיללות והנאקות של חלק מהנשלטות על כל אורגזמה שלא הייתה, שהייתה ושתהייה, פשוט גורמות
לי להזיל דמעות תנין..
ואם כבר מזכירים תנין, אני מניחה שיש כאן כמה בנות שישמחו לפשוט לי את העור ..(ולהכין מעורי זוג נעליים..)


רק כאן הכניסה היא חינם.., אתה יכול לקום ולצאת באמצע, להירדם ולנחור ולאף אחד לא ממש איכפת..