שתיקת אישה

יציבות- רחוקה ממני, אני כל הזמן עסוקה בלחפש מסגרות, וכשכבר מוצאת, אני מחפשת דרך לצאת ממנה..

שוב אני בחיפוש עבודה, עב' העיצוב כרגע יחכו, ואני מחפשת עבודה "קבועה" , איך שאומרים 8-16

אני מנהלת בתפוז בלוג שמתאר את מסעותיי בחיפוש, והיום החלטתי להעתיק את הרשימה שפרסמתי שם בפוסט.


"מוקדם על הבוקר, העברתי במייל את קורות החיים, לפי המשרות שהוצאתי ביום שישי-שבת מהעיתון, הדפסתי קורות חיים (20 יחדות), ויצאתי לדרך- לאזה"ת ציפורית.

הדרך כבר ידועה, כל פעם יורדת עם דף אחד של קורות חיים, במקומות בהם יש שומר, מסירת קורות החיים נעשית דרכו, באחרים הודרכתי להיכן להכנס.

באחד המפעלים לא לא היה שילוט, ולא ראיתי מהיכן הכניסה, השער נפתח ישר לאזור חניה, ולאזור פריקה של סחורות, האדם היחיד שראיתי היה המלגזן, שאלתי אותו היכן כוח אדם, או מישהו מהמזכירות, הבחור החליט במקום לערוך לי ראיון עבודה, התחיל לשאול לאיזה עבודה באתי, מה אני יודעת לעשות..
שוב שאלתי היכן יושב האחראי, כשראה שלא יקבל תשובות, הראה לי את המעבר דרך המפעל והתחיל להסביר לי , בקיצור הבנתי שהכניסה נמצאת בדיוק בקצה השני של המפעל , כשהודתי לו הוא שאל אותי: " יש לך נעלי עבודה ? "
"בוודאי" חשבתי לעצמי , "מה הוא לא רואה את הנעליים האדומות עם עקב 5 ס"מ ?" , כשאני באה לעבודה, תמיד אני נועלת את נעלי-עבודה , בלעדיהם, גלגלי ראשי אינם עובדים .. , אז מה השאלות המטופשות שהוא שואל...

לבסוף נאלצתי לעשות את כל הסיבוב, הנעליים שלי לא ממש "סיפקו אותו.."

החלטתי שבפעם הבאה שאלך לחפש עבודה באזה"ת ,אני בהחלט אנעל נעלי צבא של אחי, אני חושבת שהם יעמדו בסטנדרטים .., ואז יתנו לי לעבור דרך אזור הייצור למשרדים...