אם יש משהו שאני מתרחקת ממנו זה משכנים..
כאשר אני פוגשת אותם אני תמיד מנומסת אך לא יותר מזה, לא מאפשרת לאיש לחדור להיכל שלי..
יש לי שכנה אישה פשוטה, לא חכמה במיוחד, פעם נתתי לה טרמפ והיא כל הדרך "חפרה וחפרה", למרות הזמנותיה מעולם לא נכנסתי לביתה ואף לא הזמנתי אותה לכוס קפה.., (אני חושבת שזה קשור לטראומה שהייתה לי לפני שנים עם אחת השכנות החטטניות..)
מדוע אני מספרת זאת, מכיוון שאותה שכנה חיה כבר שנה בבית הסמוך, ומדי פעם אני פוגשת אותה והיא מספרת לי על עיסוקיה, בכל פעם שאני פוגשת אותה אני מאשרת את הקביעה הראשונה- הבחורה די "טמבלית",
אבל..
בכל פעם שאני עוברת ליד ביתה בשעות הערב אני שומעת את השמחה בביתה, את הצחוק של בני משפחתה, ואני חייבת לציין-
ש..... אני די מקנאה בה..,
בכל פעם שאני עוברת שם, חולפת בראשי אותה מחשבה - לא צריך להיות אדם חכם, בעל השכלה, בעל הכנסות גבוהות, או מעמד גבוה כדי להיות מאושר..
בשנים שעברו תמיד איחלתי לחבריי בראש השנה - אושר ועושר..,
השנה החלטתי לחרוג ממנהגי ומחקתי את מילה עושר.
מאחלת לכל חבריי כאן ובכל מקום אחר אושר ואושר ועוד אושר..,
לפני 16 שנים. 1 באוקטובר 2008 בשעה 12:08