יום כיפור זהו יום מאוד מיוחד עבור הילדים,
זהו יום שמוציאים את האופניים, הרולר, וכל אמצעי לא ממונע לרחוב , ונוסעים בכבישים ,
רק מה , אני חיה בעיר שלצערי בשנים האחרונות הופכת יותר ויותר לעיר מעורבת.. (יהודים-ערבים),
המכוניות שועטות ברחובות העיר- פרובוקציה מתוכננת..
בשנה שעברה בני הסתובב עם חבריו ואני הייתי מאוד מודאגת, אחד החברים נפל מהאופניים ונחבל כולו..
השנה בני שאל אם יוכל לשחק במחשב, האמת היא שתגובתי הראשונה הייתה מה פתאום, זה יום של צום,
ניסיתי לחשוב מה ההבדל בין לנסוע באופניים ביום כיפור ובין משחק מחשב- מבחינת המשקל של העבירה היה נראה לי ששניהם הם בבחינת חטא, רק שהישיבה בבית פחות מסוכנת..
הסתבר שצדקתי, שמעתי שהיו התקוטטויות בין החברים של בני עם ערבים, שנרדפו, שניסו לשכנע אותם לעלות לרכב ערבי, אחד הילדים אף הוכה לאחר שסירב לוותר על אופניו..
כבר לא בטוח להסתובב במדינה שלנו, השנאה של הערבים גוברת, אני חשה זאת מדי יום בעיר בה אני חיה,
ואם פעם הייתי בשמאל - מזה מס' שנים נמצאת בימין..
אח"כ הם עוד מתפלאים שיש אפלייה...
לפני 16 שנים. 9 באוקטובר 2008 בשעה 18:54