מדי בוקר ההסעה אוספת אותי בשעה 7:50,
כאדם לחוץ ומלחיץ כבר ב-7:35, אני מחכה בנקודת האיסוף..
שלשום, בהמתיני להסעה, ראיתי איש בשנות ה-60 לחייו, לבוש בחולצה לבנה צחה (מכופתרת), מכנסים אפורים..
הוא החזיק בידו סל סגור, ומקל לבן דק ..,
לפתע הוא ניגש לפח, והתחיל לחטט בו, האמת היא שהופתעתי, הוא חיטטת בשקיות, והוציא משם 2 בקבוקי בירה ריקים.., הוא ניגש לפתחים אחרים והמשיך לחפש..
האינסטינקט הראשון היה לגשת ולתת לו כסף ..
נורא התלבטתי כל הזמן שהוא המשיך בחיפוש, לבסוף החלטתי שלא, אינני יודעת אם עשיתי את המעשה הנכון, אך הסיבות שלי היו-
לא רציתי שהאיש יושפל..
חשבתי שאדם שמצבו כה קשה יימנע בגללי בעתיד בחיפוש אחר מקור הכנסה נוסף בשל הבושה ..
היה לי נורא עצוב לראותו, לפי לבושו ברור שהאדם ידע ימים טובים יותר..
וכנראה שהמצב כה קשה, שהוא משקים קום לקראת "עבודתו".., אולי להקדים אחרים..
לצערי יש קשישים רבים שאינם מצליחים לגמור את החודש עם הקצבאות..
גם העזרה שנותנת מח' הרווחה די מוגבלת.., וקשישים רבים נפטרים לאחר שלא זכו לשלווה בימיהם האחרונים..
"עניי עירך קודמים.." - מדינת ישראל צריכה לדאוג בראש ובראשונה לתושביה לפני שמתחילה בהעברת כספים לאוייבינו- הרשות הפלסטינית..
לפני 16 שנים. 18 באוקטובר 2008 בשעה 10:21