יש לי הרבה תלונות לגבי מערכת החינוך,
גם בתור ילדה שנאתי את המערכת, והיום כאשר אני מבינה את הדברים , אני פשוט מתעבת אותה.
בכל מערכת אחרת, העובד צריך להסתגל למערכת, הוא לומד להתאים עצמו, והוא פשוט צריך להתמודד.
המורים לא מתמודדים עם אף אחד, כולם צריכים להתמודד איתם, עם מצבי הרוח שלהם, עם האמפטיה/חוסר אמפטיה (לעיתים בלשון המעטה)- כלפי תלמידים,
המורים חושבים שמגיע להם כבוד מעצם היותם מורים, מה שהם לא יודעים שבכבוד בכלל, ובכבוד של ילדים בפרט צריך לזכות, מורה שיכבד את תלמידיו - תלמידיו יכבדו אותו.
מורה שחושב שתפקידו "להקיא את החומר" , וללכת הביתה, ולא להתעסק עם ילדים, שיחפש לעצמו תעסוקה אחרת , המלצתי שיעבוד עם חומר, מחשבים, תכניות, אך הנזק שהם גורמים לעיתים כאשר הם עובדים בעבודה שמתעבים ועם ילדים שלא ממש אוהבים הוא גדול..
היום בני סיפר לי :
הכרטיסיה נגנבה ממנו, הוא חיפש בתיק ובינתיים כל הילדים עזבו את הכיתה, מכיוון שירד גשם ואנו גרים במרחק שעת הליכה מבית ספר (ועוד באיזור שיש בו כביש ראשי ומלא ערבים ), הוא פנה למורה וביקש שילווה לו עד מחר כסף כי גנבו לו את הכרטיסיה.
תשובתו של המורה הייתה: " עוף מפה, אני לא אבא שלך.."
פניתי לרכזת שכבה וסיפרתי לה את העניין, עליי לציין שגם היא הייתה מזועזעת מהסיפור, ותירצה שאולי המורה חשב שזה מעשה קונדס..(כמובן שלא קיבלתי את התרוץ..)
לשמחתי בני התעקש לא ללכת ברגל, ופנה למזכירות ושם נתנו לו..
אין מילים!!
לפני 16 שנים. 20 בנובמבר 2008 בשעה 16:17