שעות העבודה שלי לאחרונה מתאחרות מכיוון שיש המון הזמנות לקראת סוף שנה.
גם כך הזמן עובר בעצלתיים, לכן אני מחפשת אתגרים, ריגושים או צחוקים כדי להעביר את היום.
אני די שונה משאר הבנות, תמיד צוחקת, תמיד נהנית, ובכל סוף יום כשהן רואות את החיוך שלי הן בטוחות ששוב "דפקו אותן" , ושאותי לבטח צי'פרו בתחנה.
היום עבדתי בתחנה מסריחה, עם אישה שלא מדברת כמעט עם אף אחד, וכל הזמן פיהקה, מוזיקה מפריעה לה.., ולעבוד איתה זה קשה ומשעמם.
בסוף יום העבודה (שנמשך היום 11 שעות), נכנסה מנהלת המפעל לתחנה שבה עבדתי, הסתכלה על חומר האריזה ואמרה לאחראי התחנה שחלק מהחומר די מעוות,
אני ציינתי שחלק ממנו נראה כמו אגס..
והיא המשיכה ואמרה שגם חלק בצורה של בננה..
תיקנתי אותה ואמרתי "זה כמו מלפפון לא כמו בננה..
היא הסתכלה עליי במבט ש......
אם מחר יחכה לי מכתב פיטורין - לפחות אדע מדוע..
לפני 15 שנים. 23 בדצמבר 2008 בשעה 18:52
