שתיקת אישה

לא נולדתי עם כפית זהב ,לא עם כסף, וגם לא עם פלסטיק..

כל דבר שיש לי, הושג בעבודה קשה לכן אני מעריכה כל דבר הרבה יותר מאנשים אחרים,
כאשר אני מאבדת דבר מה שהושג בעבודה קשה- הרגשת האובדן גדולה מאוד..,
אני מנסה תמיד לנחם את עצמי שבוואקום שנוצר ייכנס משהו טוב יותר..

מבחינתי החיים עשויים פרוייקטים- פרוייקטים, וכל פרוייקט נמדד ומתוכנן היטב, כאשר כשלון אינו אף פעם אופציה..

כאשר אני נכנסת למקום עבודה, אני לוחצת פול-גז, ומשאירה רבים וותיקים מאחורה.., המנהלים הגדולים בתחילה מרוצים, אך מאחורי אני משאירה שובל-אש, שרודף אחריי, בד"כ מנהלים ישירים, קולגות וכו', ואז מתחילה מלחמת ההשרדות שלי, כאשר ישנן שתי אופציות לפעולה:
1. להקטין ראש, ובמקום לחשוב על מקום העבודה להתחיל לדאוג לתחת שלי..
2. להמשיך במרדף עד שישימו עליי את ידם..

האופציה הראשונה אינה באה בחשבון, ותמיד אני הולכת על האופציה השניה..

לכן לעיתים קרובות נוצר אצלי וואקום בנושא העבודה..,

כן, התחלתי שוב לחפש מקום עבודה אחר, מקווה שבקרוב אמצא.., בינתיים ממשיכה במרדף..,
המנהלת שלי אוכלת ממני המון קש, מבחינתה אני מהווה איום גדול ביותר על משרתה(לא שהייתי רוצה במשרה שלה, פשוט היכולות שלי מאוד ברורות לסגל הנהולי..) והיא לא יכולה להתלונן, מכיוון שאין לה אף עובדת עם הספקים כמו שלי, איכויות עבודה כמו שלי , ופה כמו שלי .., והייתי אומרת גם ניסיון..

כרגע הסתיימה מערכה שניה.., וידי על העליונה (עדיין), הרי ברור לשתינו שבסופו של דבר אני זו שאלך, והאמת אין לי בעיה עם זה, כאשר אני אלך, אלך זקופה, ואדע שמלחמתי הייתה נקייה,
ואילו היא- תמשיך לעבוד עם בנות שישמחו לאידה בכל נפילה שלה.., שיקטינו ראש, והכל כדי לשמור על פרנסתן..

חבל שאין עדיין בלקסיקון מושג הטרדה-מקצועית..