שתיקת אישה

חגים אצלי לא מתחבר בקונוטציות חיוביות, כאשר הייתי ילדה, לא הייתה לנו בארץ משפחה,
והיינו יודעים שיש חג רק בגלל הארוחה המיוחדת יותר, מעבר לכך, לא עשינו סדר כהלכתו,
כנראה שאחיי ואנוכי, חשנו בחסך בנושא, וכיום כאשר כולנו הורים לילדים, מקפידים לחוג את החגים, להכניס מעט "יהדות" , בילדינו, אך החיים שאנו מנהלים הם חילונים לחלוטין, לי אישית אין בעיה לאכול לחם בפסח, אך אינני רוצה שבני יאכל, לכן גם אני נמנעת מאכילת חמץ.

אתמול ליל הסדר נחוג אצל אחי, כאשר גם משפחת של גיסתי הייתה נוכחת, קריאת ההגדה,
נוצחה בידי אחי, וכל אחד מהילדים ומהמבוגרים קרא חלק, לאחר מכן הוגשה הארוחה, הקינוחים ,
הקפה, ואז כל אחד הלך לדרכו..,
כשהגעתי הביתה זמזמתי לי את "אחד מי יודע..", ואז נזכרתי ששכחנו לקרוא את החלק השני של ההגדה..

שנה הבאה אצלי - אין אוכל עד שלא מסיימים לקרוא את ההגדה..