לפני 15 שנים. 5 ביולי 2009 בשעה 20:09
הבן נסע למחנה לשבוע.
ההתרגשות בבוקר הייתה רבה, התעוררנו ב5:00, הכנות אחרונות..
הוא ליווה אותי לתחנה (נסעתי לעבודה), חיבוקים,נשיקות..
כל היום חיכיתי לחזור הביתה, לפתוח את אתר המחנה ולראות תמונות..
כנראה שרק מחר בבוקר יתחילו לשים..
מבאס, רוצה לראות תמונות שלו, החברים אליהם הוא חבר, הפנים
הקורנות מאושר..., החיוך.., שאדע שההקרבה שעשינו הייתה שווה ..
מקווה שהוא ימצה כל רגע,כל שנייה, ויראה לכולם מאיזה חומר קורץ..
אוהבת את הילד הזה, מתגעגעת אליו, הבית ריק בלעדיו ..
צריכה להתחיל להתרגל למצב החדש..
יש לי עוד חודשיים להתכונן, צריכה תוכנית דחופה כדי לשנות..
ערב נפלא
