מאז ומתמיד הבקרים שלי היו קשים, לאבי הייתה אהבה להעיר את כולנו, ובעיקר אותי..
אם למשל הייתי צריכה לקום ב6:00 , הוא כבר מ5:30 היה מתחיל עם ההשכמה.
תמיד הייתי אומרת לו ששעת ההשכמה שלי היא 3/4 שעה מאוחר יותר כדי שאתעורר לפני שהוא מעיר אותי..
השנים חלפו, ואבי ממשיך עם ההשכמות, בכל ימות השבוע.., (כולל שבתות)
בכל ערב שואל אותי באיזה שעה אני צריכה השכמה, ואז מתקשר, אחי הקטן אסר עליו להתקשר, ובמקום זה הוא מתקשר
ומודיע לאבי שהתעורר...
חשבתי פעמים רבות לבקשו להפסיק, אך זה גורם לו אושר כל כך גדול, וגם בשבתות כשאני מתעוררת ב:8:00,
מהטלפון שלו עצבנית, אני נמנעת , יודעת כמה חשוב לו..
בחופש, הבן השתגע ממנו, הוא היה מתקשר ומעיר אותו..,
כיום אני משתמשת בשירותיו של אבי, הכנסתי גם את הבן למערך ההשכמות היומיות, כדי שיגיע בזמן לביה"ס..
ואין מאושר מאבי ..
וממני...
לפני 14 שנים. 6 באוקטובר 2010 בשעה 20:58