מקום של שיתוף

התראנו בשבוע שעבר ושוב ביום שישי ואני כל כך התגעגעתי
שכשהגעת נצמדתי אליך והיה קשה להרפות אך אתה כמובן עשית כרצונך
ושחררת את עצמך וקשרת את ידיי מתוחות מעלה לקורה והויברטור כמובן בתוכי.
התחלת לטייל עם הידיים במגע עדין מלטף ומשגע אותי ואני נטרפתי וכמובן שכבר מזה גמרתי.
איך שאתה יודע לגעת ולנגן עלי ולהוציא ממני בדיוק את מה שאתה רוצה.
משגע אותי בין כאב ורכות וכל פעם דואג שאהיה נוכחת שארגיש,שאהנה ואכאב.
הפתעת והחלטת ללקק את אוזני וגילית כי זה משגע אותי וזה רק שימח אותך יותר אחזת בשערי כדי לקבע את ראשי והמשכת לשגע אותי וכשהרפת חשבתי שזהו אך עברת גם לאוזן השנייה ושוב האטרף נכנס בי ואין איך לזוז.שחררת אותי ואתה יודע כמה אוהבת למצוץ לך,לענג ולבלוע את הדבש שיוצא ממך וכשאני על ארבע אתה מספק לי זאת 😄
כל פעם מפתיע,כל כך אוהבת שאתה גורם לי להרגיש כל כך קטנה לידך,להרגיש כלי המשרת אותך,שאתה מושך בחוטים כאילו הייתי בובה.
מצאתי את עצמי מסומנת מאוד טוב ושואלת אותך איך הסביר את הסימנים על הידיים ולך לא הפריע ואמרת תמצאי כבר תירוץ ומסתכל על הסימנים ופשוט נהנה.
לשמחתי שכחת את הרעיון לשלוח אותי לנסיעה בת שעתיים עם ויברטור תקוע כי גם כך כל הנסיעה שבה נמנמתי כמובן רק מהזיכרון של הסשן כבר נרטבתי רק מקווה שלא השמעתי קולות .... התחושה כאילו כולם מזהים ויודעים מביך אך מחרמן.
כמובן שאחיינית הגדולה שלי קלטה מעט מהסימנים וטרחה לשאול ואפילו לא זוכרת איזה תרוץ המצאתי אך לא נראה לי כי היא קנתה אותו למזלי לא המשיכה לחקור.
כבר מתגעגעת להרגיש אותו ולהרגיש מוגנת (מרגישה מוגנת אבל הכי כשהוא קרוב)

הדבר הנכון בזמן הנכון

אדון סמיט מתעורר בבוקר עם כאב ראש נוראי, הוא בקושי פוקח את עיניו ורואה על השידה מימינו כוס מים ושני כדורי אספירין.

הוא גם מבחין שהחדר מצוחצח. הוא קם ורואה פתק בכתב ידה של אשתו:

"מתוק, שיהיה לך בוקר טוב. ארוחת בוקר חמה מחכה לך בתנור, אני בקניות, אוהבת אותך".

בדרכו למטבח שם לב לניקיון הבית ובמטבח מצא ארוחה דשנה ואת בנו יושב ואוכל. "בני, מה קרה פה ?"

ענה לו הבן: "אתמול חזרת הביתה ב -3 לפנות בוקר שיכור לגמרי, שברת את הכיסא במטבח, הכנסת לעצמך פנס בעין והקאת על הספה".

מבולבל לגמרי שאל אדון סמיט: "אז למה הכל מסודר ומבריק ועוד יש לי ארוחת בוקר בתנור ?"

"אה, זה פשוט מאוד, אחרי שהקאת אמא הכניסה אותך למקלחת, וכשהיא ניסתה להוריד לך את המכנסיים צעקת עליה:

"היי גברתי, תעזבי אותי, אני גבר נשוי !"

ומכאן המסקנה המתבקשת : החיים נראים אחרת לגמרי כשיודעים לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון...



ועוד אחד לקינוח

רופא רצה לצאת לחופשה על כן פנה למשה עוזרו הסטאג'ר וביקש ממנו לטפל בכל הפציינטים שלו.
לאחר יום הוא מתקשר לעוזרו: "היי ג'ורג', איך עבר עליך היום?"
משה מספר לו שהוא טיפל ב-3 פציינטים. "לראשון היה כאב-ראש אז נתתי לו אקמול"
"בראוו ידידי, ומה עם השני?"
"לשני היו כאבי-בטן אז נתתי לו מאלוקס
"בראוו בראוו, אתה טוב בזה, ומה עם השלישי?"
"אדוני, ישבתי לי כאן ופתאום הדלת נפתחה ואישה נכנסה כרוח סערה, היא החלה להתפשט, כולל חזייה ותחתונים ונשכבה על השולחן מפסקת את רגליה וצועקת: עזור לי!, במשך 5 שנים לא ראיתי אף גבר!"
"אלוהים שבשמיים, אז מה עשית?" שואל אותו הדוקטור.
"שמתי לה טיפות בעיניים"...


שיהיה לכולם חג שמח

קיבלתי הוראה לא לעשן שעה לפני שהמאסטר מגיע כדי שיוכל לנשק אותי
בפעם האחרונה בגלל שלא ידעתי באיזה שעה יגיע אז עישנתי עד עשרים דקות
לפני שהגיע כי רק אז ידעתי שהוא בדרך.
היום אמר לי שלא הפנמתי את ההוראה ואני מנסה להסביר שלא ידעתי מתי יגיע
ושהרי אני אוהבת שמנשק אותי אז יש לי סיבה לרצות לבצע את ההוראה אך לא עזר.
אמר שזו הפעם האחרונה אומר לי ושיודעת כי יש לו דרכים לעזור לי להפנים.
נראה לי כי המאסטר מחפש בכוח על מה להעניש אותי נכון?
עם כל עונש אוכל להתמודד אך יש רק אחד שזה יהיה סיוט בשבילי ואותו לא אגיד
כדי לא לתת רעיונות (למרות שהוא מאוד יצירתי) אלא אם ...
אלא אם יחליט להוציא זאת ממני בכוח ואז ברור שלא אוכל לעמוד בזה ואגלה :-)))
אז מקווה שהפנים את ההוראה אחרת .....

התגעגעתי ואתה גם כן ומנסה להדיח אותי לדבר עברה לברוח מהעבודה מוקדם יותר
כדי לפצות אותנו על הימים שעברנו.
ואני כמובן שפחה צייתנית אבל אפילו הגדלתי לעשות והחלטתי להבריז מהעבודה.
ואתה כמובן שמחת על כך.
אתה מתקשר ואומר לי כי עוד עשרים דקות אתה אצלי ולשם שינוי מטיל עלי משימה.
לפנות את השולחן בסלון ולהשאיר עליו את הנרות העבים שיהיו דלוקים (רמז לבאות)
להניח על הספה בסלון בצורה מסודרת את האביזרים,כמובן להיות עם הקולר והאזיקים
לידיים,על הברכיים וידיים למעלה ואתה שואל אותי אם זוכרת מה קרה עם האזיקים לרגליים שהצלחתי לקרוע 😄
ואני כמובן עונה שכן שהפכו לשוט אז אמרת לי אם כך תיזהרי לא לקרוע גם את אלא
של הידיים כי אז יהיו ארבעה במקום שתיים.
ואני הרי לא רוצה בכך ותאמינו לי זה כואב מהניטים שיש לא פחות משוט,אז כמובן החלטתי להיזהר.וגם הזהרת שכל דבר שלא יהיה מוכן כמו שהוראת אקבל בונוס,בונוס של כאב.
ואתה מדבר והזמן מתקצר וחושבת לעצמי איך הספיק הכול כשהוא מדבר איתי אך כמובן שלא העזתי להגיד דבר.למזלי שם לב וסיים את השיחה.
אני מההתרגשות,השמחה והלחץ להספיק שכחתי לשים את האזיקים לידיים.
התחיל ללטף ולשרוט ואני אוחחחחחחחח איך אוהבת את זה ואז התחיל במלאכת הקשירה.
ואני שפחה מפונקת המורגלת לטוב עד כה תמיד נקשרתי או על המיטה או במיטת הטיפולים.
ואני איך שמתחילה הקשירה כבר מתחילה לרחף.אך הפעם לא היה סיכוי כי הכאב והמשיכות הורידו אותי חזרה.לא יודעת לפרט כמובן את הקשירה כי היא מסובכת אך בשלב מסוים הוא קלט ששכחתי את האזיקים והתחילו הסטירות.הרגשתי כל כך מושפלת ולו רק בגלל ששכחתי ואכזבתי אותו וטען שאני לא צייתנית.הלכתי להביא אותם ולשים ומרוב שהידיים רעדו לא הצלחתי לסגור אותם והוא חגג על זה והצליף ואח"כ שם אותם בעצמו.
מלאכת הקשירה המשיכה ואני מצאתי את עצמי על ארבע וחנוטה מהקשירה שלא מסוגלת לזוז מילימטר.אוח כמה אהבתי את התחושה של החוסר אונים ולהיות בובה שמושכים בחוטים לכל כיוון.
וכבר ידעתי ששלב הכאב מגיע ואיך אמר לי לא יהיו עצירות בדרך וכמו שהבטיח כך גם קיים (כמו תמיד) ואז שאל זוכרת שמגיע לך בונוס ואני עונה כן.שאל איך ואני יודעת שזה לא יהיה הרבה משנה מה תהיה תשובתי ומעבר הוא הרי המחליט אז עניתי שכפי שהוא יבחר.
חשבתי שזה יהיה השוט אך לא, בחר באזיקים עם הניטים שהפכו לשוט והכאב כל כך חד.
ואז לאחר מכן הגיעו המצבטים אך הפעם לא הסתפק בלשים אותם אלא גם למשוך עד שהשתחררו מהפטמות וכך כמה פעמים עד שלבסוף החליט להשאיר אותם (הכנה כנראה למחטים שהוא זומם בשבוע הבא).
ההצלפות המשיכו ואני רוצה להתחמק קצת מהם אך לא מסוגלת לזוז.פתאום נעצר הכול שומעת אותו (העיניים סגורות) מתיישב ואומר לי להגיע אליו.מנסה לזוז אך לא מצליחה והוא טוען אין דבר כזה לא יכולה יש לא רוצה.והרי אני רוצה לרצות אותו ושיהיה גאה בי מנסה.
איכשהו ואין לי מושג איך מצליחה להזיז טיפה את הרגל קדימה וכל תזוזה כזאת מכאיבה כל כך ואז רגל שנייה וכל הזמן המחשבה שחייבת להצליח ותוך כדי כך שומעת אותו מזרז אותי שאעשה יותר מהר וזה למרות שיודע שזה בלתי אפשרי עם הקשירה שהייתי בה ולמרות הכול תחושת השפלה גדולה שלא מצליחה לרצות אותו ואיך שאני בטח נראת אך לא אכפת לי ואוהבת את התחושה כשזה מדובר במאסטר.
ושוב ההצלפות מתחילות הפעם הידיים ובבית השחי עד אשר המצבטים משתחררים מהפטמות.
וכל אותו הזמן בוכה ומוציאה את כל הכאב מתוכי ומתנקה ואז באה הרגיעה החיבוק והליטוף ואני עדיין בוכה ועדיין לא הפסקתי והוא מחדיר לי את הזין לפה ונותן לי למצוץ ואני רעבה כל כך אליו.
והוא מהתל בי מידי פעם אוחז בשערי ומרחיק אותי ממנו ואני מתחננת להגיע אליו כל כך רוצה אותו והוא מכניס ותוך כדי שאני מוצצת מצליף בי ואני מוצצת וצועקת ואז התחיל להניע את ראשי עם השיער ולדפוק אותי בפה עד אשר גמר ואני כל כך אוהבת את הזרע שלו כל כך מתוק וטעים שבולעת אותו בשמחה ואהבה.
משחרר את הרגליים ומשכיב אותי על הרצפה ולא מצליחה להחזיר את הנשימה ונוחתת עלי כמות של שעווה,לפעמים בכמות ולפעמים בטיפות.מטייל לו על כל הגוף ואני זועקת אך כל כך אוהבת שכאשר גופי די התמלא בשעווה שאל אם רוצה להפסיק ואני בלי היסוס אומרת שלא.
והמסע ממשיך.ואז הופך אותי והמסע הפעם מתחיל על החלק האחורי כדי שאף חלק בגוף לא ירגיש מקופח 😄
וכך הוא מחליף בין כאב ורכות ומשגע אותי עד אשר גומרת.מצליף בי עם משהו ואין לי כבר מושג מה כדי לנקות אותי קצת מהשעווה 😄
משחרר אותי ועוזר לי לקום ואני נצמדת אליו ולא יכולה להרפות ומצליחה להוציא מפי רק תודה.
נשארת מסומנת כולי וכואבת (גופנית) והנשמה מרגישה כל כך נקייה וקלה ושמחה.
שאלת אותי אם רוצה לוותר על המפגש ביום שישי ואני עונה שאין סיכוי כזה.
אוהבת אותך על מי שאתה ועל כל כך הרבה דברים שאתה מעניק לי
ושוב תודה מאסטר וגאה להיות שפחתך }}}}}}}}{{{{{{{{{{{

נ.ב-מצטערת על התגובות שנמחקו יחד עם הפוסט בטעות מחקתי במקום משהו אחר

נכנסנו למשבר ראשון מאז שהתחלנו דבר שהדהים אותי כי לא חשבתי שאף פעם יהיה לנו משבר.
כן בטח תצחקו כי זה ידוע שיש עליות וירידות וזה טבעי וגם אני בראשי ידעתי
אך מתחושותיי זו הייתה ההרגשה.
והאמת שהכול התחיל באשמתי כי בתקופה זו אני מאוד רגישה ומתוך משהו תמים
הגבתי כאילו זה סוף העולם או מי יודע מה קרה כשבזמן אחר זה לא היה קורה.
מפה הכדור התגלגל לכיוון שגוי גם שלי וגם שלו.
ישבנו ודיברנו,התווכחנו,הוצאנו את הכעסים והבנו את הטעויות ובחרנו לתקן אותם
וסיימנו עם חיבוק ענק ונשיקות.
נצמדתי אליך כדי לחוש אותך,את אהבתך,את הביטחון ושאלת אם רוצה לכאוב קצת
לפני שאתה הולך אז עניתי שלא שצריכה את החיבוק והליטוף.
המשכת ללטף ולחבק וכמובן לא יכולת להתאפק ולהוציא קצת יותר את הדום שבך
והשענת אותי על השולחן ועם היד סימנת לי לפתוח את הרגליים כמה שיותר.
התחלת ללטף ונהנת לשמוע את גניחותיי ואיך שגופי זועק אליך והתחלת להכות את ה....
ישרת אותי חיבקת ועמדת ללכת ואני נצמדת זקוקה נואשות להרגיש את הביטחון שאתה מעניק לי
ואתה מזהיר אותי שאם אמשיך כך אני אכאב אבל לא יכולתי להתאפק.
ואתה כשאתה מבטיח אתה גם תמיד מקיים כופפת אותי לשולחן והלכת לחדר וכבר ידעתי
שאני הולכת לחטוף.אך אני צייתנית נשארתי כך שעונה ומחכה.
וזה אכן הגיע תחילה חלש ואח"כ חזק יותר ואכן כמו שהבטחת כאבתי,כאב בתוספת הנאה
שרק גרמה לי לרצות לחוש אותך יותר ולכן כשהקמת אותי וחיבקת שוב נצמדתי וידעתי
שזה רק יגרום לך שוב לרצות להכאיב אך שוב לא יכולתי להתאפק.
ואכן זה הגיע התחלת לשחק בפטמות והרי השלב הבא ברור הכאב הגיע ואיתו ההנאה.
אכן הנאה וגם מלהיות נתונה להחלטותיך וגם להרגיש את קשיחותך ולדעת שגם אם מנסה
להתמרד בנחמדות תדע להעמיד אותי במקומי בצורה המקסימה שלך עם הרבה אהבה וכבוד.
אוהבת להיות שייכת לך מאסטר }{

יום חדש מתחיל לו וזוהי התחלה חדשה בהרבה מובנים
הייתי אמורה לשמוח מכך אך זה בדיוק הפוך
נקווה שזה ישתנה