מקום של שיתוף

התראנו בשבוע שעבר ושוב ביום שישי ואני כל כך התגעגעתי
שכשהגעת נצמדתי אליך והיה קשה להרפות אך אתה כמובן עשית כרצונך
ושחררת את עצמך וקשרת את ידיי מתוחות מעלה לקורה והויברטור כמובן בתוכי.
התחלת לטייל עם הידיים במגע עדין מלטף ומשגע אותי ואני נטרפתי וכמובן שכבר מזה גמרתי.
איך שאתה יודע לגעת ולנגן עלי ולהוציא ממני בדיוק את מה שאתה רוצה.
משגע אותי בין כאב ורכות וכל פעם דואג שאהיה נוכחת שארגיש,שאהנה ואכאב.
הפתעת והחלטת ללקק את אוזני וגילית כי זה משגע אותי וזה רק שימח אותך יותר אחזת בשערי כדי לקבע את ראשי והמשכת לשגע אותי וכשהרפת חשבתי שזהו אך עברת גם לאוזן השנייה ושוב האטרף נכנס בי ואין איך לזוז.שחררת אותי ואתה יודע כמה אוהבת למצוץ לך,לענג ולבלוע את הדבש שיוצא ממך וכשאני על ארבע אתה מספק לי זאת 😄
כל פעם מפתיע,כל כך אוהבת שאתה גורם לי להרגיש כל כך קטנה לידך,להרגיש כלי המשרת אותך,שאתה מושך בחוטים כאילו הייתי בובה.
מצאתי את עצמי מסומנת מאוד טוב ושואלת אותך איך הסביר את הסימנים על הידיים ולך לא הפריע ואמרת תמצאי כבר תירוץ ומסתכל על הסימנים ופשוט נהנה.
לשמחתי שכחת את הרעיון לשלוח אותי לנסיעה בת שעתיים עם ויברטור תקוע כי גם כך כל הנסיעה שבה נמנמתי כמובן רק מהזיכרון של הסשן כבר נרטבתי רק מקווה שלא השמעתי קולות .... התחושה כאילו כולם מזהים ויודעים מביך אך מחרמן.
כמובן שאחיינית הגדולה שלי קלטה מעט מהסימנים וטרחה לשאול ואפילו לא זוכרת איזה תרוץ המצאתי אך לא נראה לי כי היא קנתה אותו למזלי לא המשיכה לחקור.
כבר מתגעגעת להרגיש אותו ולהרגיש מוגנת (מרגישה מוגנת אבל הכי כשהוא קרוב)