דרך מניאק

שבת אביבית חמה. עורי בוער מאוויר היבש, עוטף את גופי בחום ולהט.
תחושת חרמנות בלתי פוסקת מציפה אותי, מסתובבת סביבי באוויר, כמו ניחוח בושם נשי עדין.
דמי רותח. העולם מתגמד, במוחי רק יצרים אפלים, אסורים, קיצוניים. חרמנות כה מטמטמת, גופי פועם ומתכווץ, בטן מתהפכת, פטמות מגורות, הופכות לרגישות ודורשות מגה.
הזין מתקשה, משאיר סימנים רטובים על הבוקסר..

אני רוצה לספק אותו, אני רוצה להשתחרר, דרכך.
אני רוצה לקחת את כל מה שיש ואין לך, להשתמש בך, בפרצופיך, בפיך, בידיך, בכל סנטימטר של גופך.
לסיפוקי האישי, בלי פשרות, בלי ויתורים.

איך שאני רוצה. איך שבא לי. לגרום לך לצרוח. אני רוצה לראות דמעות, מעורבבות עם מיצי גוף שלי על פרצופך, הבעה של עלבון, גועל, ייאוש, על מה שהיה, ועל מה שעוד עתיד לבוא..
וזה הרי יבוא, את הרי מבינה את זה, בת זונה, רק מהחיוך שלי, מעיני הרעבות, מרטטים בקולי.. שאני רוצה עוד, אני חייב עוד, עוד עוד!
ואני גם אקח.
בין אם את רוצה ובין אם לא.. אבל אני אגרום לך שלא. אלף פעמים. כי תחושת הגועל שלך היא הסיפוק שלי, כאביך הוא זרמים בגופי, השפלתך, עלבונך ובושותיך הם מטרתי.

****

טרמינל תחנה מרכזית ישנה. אספלט סדוק, זוהמה בפינות. ניחוחות של זיעה והפרשות, צעקות בשפות זרות, אנשים קטנים מסתובבים פה ושם. מחפשים כל אחד את שלו. גם אני מחפש. אני צד.

אותך.

הנה את הולכת לך באיטיות, עינייך מחפשות, שואלות ומציעות. רואים שאת זולה, רואים שאת לא שווה הרבה. קשה לך בנישה שלך, של זונות רחוב עלובות ב20 שקל למציצה מאחורי הבניין.
ואת יודעת את זה. את מתביישת לפנות לגברים, את מודעת היטב למקומך בתחתית של מזבלה תל אביבי. ובכן, אני עומד לקחת את זה לרמה אחרת לגמרי.

בוחן אותך דרך משקפי שמש. בוחן באדישות. היופי שלך לא מעניין אותי. באתי לחפש חפץ, בובת מין זמינה שאפשר לדחוף אותה להכל. באתי לחפש לשון וחורים. להשתמש פעם אחת ולזרוק. לנצל ולשכוח.
לא מעניין אותי מה יש לך להציע לי.. אני בראש אחר לגמרי. את תכף תביני את זה.. זונה..

אני מתעלם מהמלל הרגיל שלך. בחיוך זחוח עונה לך שאני מחפש משהו אחר.. משהו שונה.. ומשתלם לך הרבה יותר.. או כן.. בינגו. את בולעת את הפיתיון.
המחשבה לעשות בוכטה, חזקה יותר מכל נורות אדומות שלך. את אפילו מחייכת כאילו שהכסף כבר אצלך, בתיק.. כסף קל ומהיר כן? ובכן, אל תדאגי... אני אגרום לך לעבוד קשה בשבילו. מאוד.

ובינתיים אני מסביר לך מה אני רוצה. אני רוצה ממך הכל וכלום. לא איכפת לי מה את יודעת לעשות או לא. מה יש לך או אין לך. את תעשי מה שבא לי. את תעשי הכל. את תעשי את כל מה שאגיד לך, איך שאני אגיד לך.
אני אשתמש בך לסיפוק הצרכים שלי. אני מבטיח שתעשי דברים שבחיים לא עשית, ואני מבטיח לך שתצאי ללא נזקים בלתי הפיכים. אני מבטיח לך את הכסף עליו סיכמנו. לא פחות ולא יותר.

הבעה מוזרה עוברת לך בעיניים בזמן דבריי. אולי את מתחילה להבין את חלק ממה שהולך לקרות בשעות הקרובות, אולי את חושבת שתצליחי לתקתק את זה לזיון וחצי ובכלל הכל יהיה בסדר...
לי לא באמת איכפת.. לרגע אני רואה את פניך כמה שעות אחר כך, מעוותות וסובלות. ואני מחייך. כי אני אקח את מה שלשמו באתי. אני אקח את הכל. 120%. בין אם תרצי בכך או לא.