מכורה לכאב:)

דמעות של דם על המדים
למה לקחת אלוהים
נשמת מלאך המשכת הלאה
שמור עלינו מלמעלה
אתה תמיד אצלי חי מבפנים

מהיום הזה חששתי,דווקא מהיום הזה אני פוחדת כל פעם
פוחדת להישבר,לבכות.
כל כך הרבה זמן דחיתי את היום הזה רק בשביל לא להישבר
אבל הבנתי עכשיו שזה טוב לבכות ובמיוחד ביום הזה
כל כך הרבה חיילים מתו בשביל המדינה שלנו
מה אומרים לאמא שהילד שלה נהרג?
מה אומרים לילד קטן שאבא שלו לא יחזור?
אין תשובות,לפחות לא תשובות מספקות
המלחמה הזאת גבתה קורבנות רבים
כל כך הרבה חיים נקטפו
כל כך הרבה חיים נקטעו
כל כך הרבה סבל ועצב
כמה עוד משפחות יצטרכו לעבור את הכאב הזה?!כמה עוד קורבנות נקריב לפני שנבין שמשהו צריך להשתנות?
כמה עוד אפשר לחבק אבן?לבכות על אבן?לדבר למצבה?
בזכות גבורתם ובזכות חייהם אנחנו פה מוגנים,בלי דאגות,בלי חששות.

יהי זכרם ברוך.....