מכורה לכאב:)

יושבת לי בחדר מוקפת בכלום ריקה מאהבה ריקה משנאה
אבל הכי עצוב שלא רק מסביב אני ריקה אלא גם מבפנים, הלב שלי ריק מאהבה, ריק מחלומות, מפנטזיות, ממחשבות.
אין לי בפנים דבר, לא שנאה ולא אהבה לא עצב ולא שמחה לא חיים ולא מוות לא שחור ולא לבן
אני ריקה מעצם היותי אותה ילדה קטנה.
אני רוצה לשכוח את העבר ההוא, את העצב והפחד,את חוסר הביטחון ולא מצליחה.
כל מה שאני מבקשת זה למלא את עצמי את הריקנות שבי לא בשנאה אלא באהבה לא בגבר אלא
בהרגשה לא בלקבל אלא בלתת.
אני רוצה שוב לאהוב לחייך ולשמוח אבל לא בכאילו ולא להעמיד פנים.
יושבת לי בחדר והכל קר וקפוא למרות שיש שמש והקיץ כבר פה.....