מכורה לכאב:)

7:00 בבוקר שיחת טלפון מחברה(אחותי בדם ובנשמה)תמיד אמרתי שאני והיא הופרדנו בלידה.
אני שומעת שמשהו לא בסדר,היא בדרך כלל בשעות האלה עוד מרחפת לה בחלום ה 7.
היא אומרת לי "פתחי את הדלת אני למטה",ישר ידעתי שקרה משהו,היא נכנסת מתיישבת על המיטה ומתחילה לספר לי כמה שהיא עצבנית על חבר שלה,ואני מקשיבה והיא מדברת ומדברת כבר אמרתי שאני פסיכולוגית לא?
הלכתי הכנתי לה נס כמו שהיא אוהבת והיא עדיין מדברת צועקת לי עד המטבח איך היא הולכת לקבור אותו מתחת לאדמה ואיך הוא מעצבן אותה.
את הסיבה לעצבים היא לא מסבירה לי,היא רק מקללת אותו(מרוקאית משוגעת משהו)ומתכננת איך להרוג אותו(מקווה שאין פה איזה שוטר בסביבה) 😄
שעה של קללות ושל עצבים והיא סוף סוף נזכרת לספר לי למה היא עצבנית
מסתבר שהבחור המסכן בעצם לא עשה שום דבר,בסך הכל הם רבו והוא קצת נסחף וצעק עלייה,והיא כמו תמיד שולפת ציפורניים(שולטת דווקא מתאים לה להיות)אם היה לה שוט היא הייתה מצליפה בו בטוח. 😄
אחרי שניסיתי להרגיע אותה בלי הצלחה (מרקואית כבר אמרתי לא?)היא נשכבת לידי על המיטה ומוציאה משפט הכי דפוק והכי לא קשור לנושא "החיים הם כמו מנת פלאפל איך שלא תשים הטחינה תמיד תנזל" באותו רגע היא עשתה לי את הבוקר את היום ואת השבוע:) השריטה שלה תמיד גורמת לי לחייך.
אחרי שהיא הלכה התחלתי לחשוב על המשפט שהיא אמרה והבנתי....






הבנתי שאני רעבהההההההההההה:)