הערב הזה העלה בי המון געגועים להורים שלי
כבר חודש שהם בחו"ל ואני פה לבד למרות שיש לי משפחה מסביב זה לא אותו דבר
הבית כל כך שקט,כל כך ריק,משהו חסר שם,הרעש,השמחה
אני מתגעגעת לבישולים של אמא,כבר חודש שלם שאני חיה מסושי(בסוף אני עוד אראה כמו סושי)
חסר לי הקפה של הבוקר סתם לשבת איתם ולדבר על הדברים הכי מפגרים והכי דפוקים שיש.
אז היום בערב עשיתי קידוש אצל דודה שלי,אישה די משוגעת,מגדלת 4 ילדים לבד,כשאני מסתכלת עלייה אני לא מבינה מאיפה יש לה כל כך הרבה כוח להתמודד איתם.
הערב היה נחמד,אני לא אוהבת את הארוחות האלה,זה רק מזכיר לי כל פעם מחדש מה כל כך חסר לי ומה שלא היה לי כשגדלתי.
בחודש הזה,הבית כמעט נשרף(ניסיתי להכין שקשוקה)מסתבר שזה לא יצא טוב כמו שציפיתי.
המקרר אין בו אוכל של ממש(וודקה,רד בול,וטקילות)אם אמא שלי הייתה רואה את זה היא הייתה מקבלת שבץ 😄
הדירה מסודרת,אני משתדלת לנקות פה ושם ועדיין לא הבנתי איך מפעילים את המכונת כביסה כמו שצריך(יקח לי קצת זמן) 😄
הטיול שלהם לחו"ל הולך להיות ארוך הם מתכננים לחזור לקראת שנה הבאה,מזל שאבא השאיר לי את הויזה,בקצב הזה כשהוא יחזור הוא יהיה בחובות לכל החיים 😄
אז הערב באמת הגעגועים הציפו אותי,וכן משהו ממש חסר לי......
לפני 16 שנים. 30 במאי 2008 בשעה 17:27
