מכורה לכאב:)

התלבטתי אם לכתוב את מה שקרה לי,קרה לנו
כי זה היה הרגע שלנו,הרגע המיוחד שלנו
שם באמת התחברנו,הרגשנו,פחדנו,זה היה הרגע המדהים שחיכינו לו כל כך הרבה זמן.
גרמת לי להתחבר לרגשות שאפילו לא ידעתי שקיימים.
חלקנו את השמחה בצחוק ואת הכאב בדמעות,זה פשוט היה אמיתי וטהור.
החיבור הרגשי הזה הרתיע אותך ואותי,אבל לקחנו את הסיכון ועכשיו אנחנו מתאמצים לא לברוח מזה.
לכל דבר יש סיבה,אנשים נפגשים מסיבה מסוימת ככה אתה אמרת,עכשיו אני מתחילה להבין שצדקת,אתה מרפא אותי לאט לאט.
הורדת ממני את כל המסכות,איתך הייתי פשוט אני,פשוט אותה ילדה קטנה,וזה כל כך מפחיד אותי אבל מצד שני אני כל כך מאושרת וחופשייה איתך שקשה לי לוותר על זה.
אנחנו כל כך שונים,עולמות שאף פעם לא חשבתי שיפגשו ופתאום זה קרה בלי הכנה של ממש נכנסת לחיי וכל מה שהייתי רגילה אליו השתנה.
איתך אני לא מפחדת להרגיש, לא מפחדת להיות אני,אני פשוט שוכחת מהכל וטובעת בעולם הקסום הזה שאנחנו יוצרים לעצמנו.
בכיתי לידך,כבר שכחתי מזה לבכות במיוחד ליד אנשים ואיתך זה בא בטבעיות,פשוט נתתי לזה לצאת החוצה.
אתה מוציא ממני הרבה דברים שלא חשבתי שאני אהיה אי פעם מוכנה להוציא,וזה מפחיד!!זה מפחיד כמה שאתה מכיר אותי,מכיר את המסכות שלי המשחקים שלי לא עובדים עליך,אתה פשוט יודע לקרוא אותי כל כך טוב.
אני לא יודעת מה טומן לנו העתיד,אנחנו צועדים לקראתו בצעדים קטנים ובטוחים בלי הגדרות בלי יותר מדי מחשבות,פשוט נהנים אחד עם השני.
רק רציתי להגיד לך תודה, תודה על מי שאתה,תודה על מי שאני איתך,תודה על זה שאתה כל כך מדהים...... :))