מכורה לכאב:)

מרצה ידוע התחיל את הרצאתו בהחזיקו ביד שטר של 20$.
בחדר, בו היו 200 מאזינים, הוא שאל "מי מעוניין בשטר זה של $20?"
ידיים החלו להתרומם.
"אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות זאת":
הוא החל לקמט את השטר, ואז הוא שאל: "מי עדיין רוצה זאת?"
עדיין היו ידיים למעלה באוויר. "טוב" הוא ענה, "מה אם אני אעשה זאת?"
הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו לתוך הרצפה באמצעות נעלו. הוא הרים את השטר מהרצפה, כעת כולו מקומט, מעוך ומלוכלך ושאל שוב:
"עכשיו, מי עדיין רוצה זאת?"
עדיין הידיים התרוממו לאוויר.

"חבריי, כולכם למדתם שעור בעל ערך רב מאד, לא חשוב מה עשיתי לכסף, אתם עדיין רציתם אותו מכיוון שערכו לא ירד. הוא עדיין היה שווה $20".

פעמים רבות בחיינו, אנחנו מועדים, מתכופפים ושוקעים בעבר בעקבות החלטות שקיבלנו, או בגלל נסיבות שנקרו בדרכנו. אנו מרגישים אז חסרי ערך.
אבל אין חשיבות למה שקרה או למה שיקרה, אתם לעולם לא תפסידו מערככם.

אתם מיוחדים – לעולם אל תישכחו זאת! לעולם אל תתנו לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של מחר :))

סופ"ש נעים וקסום:))