שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כותבת אותנו

לפני 9 שנים. 28 באוגוסט 2015 בשעה 23:42

אני כאן היום מגעגוע.

אמרנו לילה טוב בסיום השיחה.

בכל סיום שיחה ופגישה מרגישה בסוג של אושר וגעגוע.

הרגשה של צורך לנשום אותך לטעום ממך, להשאיר עוד משהוא ממך בתוכי.

מכורה לך אדוני.

נמסה כשאתה עוטף אותי.

ממיסה את הקוצים שלי כשאתה קושר מכאיב, מלטף ועוטף.

רוצה להיות הכי חשופה, ללא מגננות, ליידך.

רוצה להפטר מהשריון, להיות נטו אני בלי קליפות.

לדעת שאתה זה שתשמור ותגן שלא יכאב במקומות ששם לא יכולה להכיל את הכאב.

שלך.

בכל נשימה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י