בלוג חם, שלי, שלכם.

איש וילדו הקטן טיילו יחדיו ביער.
לפתע מעד הילד ועיקם את רגלו.
"איי" צעק הילד בכאב.
"איי" ענה לו קול מן ההרים.

הילד שהקול הפתיעו, הסתקרן וקרא "מי זה"?
הקול ענה לו "מי זה"?
מאוכזב ומעוצבן מכך שלא קיבל תשובה צעק הבן:
"פחדן! מי אתה?!" והקול ענה לו "פחדן! מי אתה?!"

הביט הבן באביו בתמיהה ושאל " אבא, מה קורה כאן?"
" שים לב " השיב לו האב.

"אני אוהב אותך!" צעק האב
"אני אוהב אותך!" השיב לו הקול מבלי להתמהמה.

"אתה נהדר!"
"אתה נהדר!" השיב הקול.

הבן שהיה מופתע מכל העניין, עדיין לא ממש הבין מה קורה.

הסביר לו האב:
אנשים נוהגים לכנות תופעה זו כ'הד',
אבל למען האמת יש לכנותה "החיים".
החיים תמיד מעניקים לך חזרה מה שאתה מעניק להם.
החיים הם המראה של פעולותייך.

רוצה אהבה? תן עוד אהבה!
רוצה עוד אכפתיות? תן עוד אכפתיות!
רוצה הבנה וכבוד? תן עוד הבנה וכבוד!
רוצה שאנשים יהיו מבינים וסבלנים יותר כלפייך? היה מבין וסלחן יותר בעצמך.
חוק טבע זה חל בכל מישורי חיינו.

החיים מעניקים לנו חזרה את מה שאנחנו מעניקים להם.
התנהלות חיינו אינה מקרית.
התנהלות חיינו הנה מראה של מעשינו.

סופ"ש הגיע.

מזמן לא חיכיתי לו כל כך.

תקופה עמוסה מהמון בחינות. בעיקר מחשבות, לעשות שינוי זה לא קל.

אני נפגש עם על מיני סוגים של אנשים לאחרונה.

כאלה שמבינים אותי, ואת מה שעובר עלי.
כאלה שמנסים להניע אותי לכיוונם כדי לנצל חולשות והזדמנויות רק לטובתם (היום היו לי שניים כאלה).
אנשים אדישים, לא יכולים להבין , או לא רוצים להבין, לא מסוגלים....

עם כולם אני מסתדר. אין לי טענות לאף אחד. מבין שכל דבר מגיע בזמנו, ואנשים שאני פוגש ושאני נמשך אליהם בצורה כזאת או אחרת, זה מתוך סיבה, ולא רק מתוך מטרה. מתוך רצון וכיף ולא מתוך הכרך.

הודות לבחורה שהכרתי לאחרונה, הבנתי כמה שווה להיות פשוט אני.
לא שהייתי מישהו אחר כשפגשתי בחורות בחיי, אבל אני בטוח שבתוך תוכנו כולנו, יש מה להשתפר.

הייתי פשוט אני. בלי שום הנחה, בלי שום כוונה שיקבלו אותי בצורה כזאת או אחרת. הישג גדול מבחינתי, שגם בדברים קטנים שקשה לי לחשוף בהתחלה, דברים אישיים, לא ויתרתי.

וגם במיטה ! הייתי אני, זה מתקבל בחיוביות יתרה בצד השני. איזה כיף לי גם רך ועדין, וגם פרוע , הכל ממקום טוב, בלי שזה מתקבל בצורה לא טובה. גם הפליק (קרה הרבה) וגם החיבוק (קרה פחות, אבל קרה....).

זמנים קשים אך אופטימיים.

😄

סופ"ש מעולה לכולם.

ימים עוברים, כוחות מתחדשים.

אני בתקופה של שינויים.
אחד הדברים הכיפיים שקרו לי לאחרונה היא בחורה מקסימה שפגשתי.
שילוב של כיף והתרגשות מנוכחותה וסקס מדהים שעושה תיאבון לעוד ועוד....

מה צריך יותר מזה ? 😄

סופ"ש מעולה לכולם...

הבנתי שיש כמה דברים שאני צריך לוותר עליהם בחיים.
אחד הדברים הינו "שלמות" בכל דבר שאני עושה, מצוינות. להיות תמיד הכי טוב בכל דבר זה קשה ומתסכל. בלתי אפשרי ולא נכון.

להלן סיפור מדהים המתאר מסקנה שלי מהתקופה האחרונה.

----

היו היה סתת אבנים. חסר סיפוק מעצמו וממעמדו בחיים. יום אחד הוא חלף על פני ביתו של סוחר עשיר, ומבעד לשער הפתוח הוא ראה מולו רכוש רב ערך ואורחים חשובים. "איזה כוח עצום יש לסוחר הזה!" חשב הסתת. הקנאה החלה לכרסם בו כי הוא רצה לדמות לסוחר. ואז הסתת בעצמו נהיה לסוחר גדול. הוא נהנה ממעמדו החדש, ממותרות ומכוח עצום יותר משחלם להשיג אי פעם. אבל עד מהירה עבר במקום שר רם מעלה, נישא באפריון, מלווה בפמליית משרתים. כולם, בלי קשר למידת עושרם, נאלצו להשתחוות לפני התהלוכה. "כמה כוח יש לשר הזה!" חשב, "הלוואי ויכולתי להיות שר רם מעלה". ואז, הפך לשר בעצמו. באחד הימים נישא על אפריונו. היה זה יום חם והשר חש מאד לא נוח באפריונו הלח. הוא הביט למעלה אל השמש. היא זרחה בשמיים בגאווה, לא מושפעת מנוכחותו. "כמה עוצמה יש לשמש!" חשב "הלוואי ויכולתי להיות השמש" ואז הפך לשמש וזרח ברוב עוז על כולם, חורך את השדות תחתיו. אלא שעד מהרה הגיעה רוח אדירה, הביאה עימה עננים רבים והעלתה אבק רב. "כמה עוצמה יש לה!" חשב "הלוואי שיכולתי להיות הרוח" ואז הפך לרוח, מעיף רעפים מגגות הבתים ותולש עצים משורשיהם. אלא שלאחר זמן מה, נשבה הרוח אל עבר עצם כלשהוא שסרב לזוז ממקומו, למרות מאמציה הרבים – היה זה סלע גדול ועצום. "כמה עוצמה יש לסלע הזה!" חשב, "הלוואי ויכולתי להיות סלע". ואז הפך להיות סלע, חזק ומוצק מכל דבר אחר על פני האדמה. אלא שבעודו ניצב איתן, שמע קול פטיש מכה באזמל אל תוך הסלע המוצק, וחש כיצד צורתו משתנה. "מי יכול להיות בעל עוצמה גדולה יותר משלי, הסלע?" חשב. הוא הביט מטה וראה את דמותו של סתת האבנים.

----
😄
שיהיה סופ"ש מעולה

דווקא בתקופה כזאת קשה.. אני מלא באופטימיות.

אנשים מסביבי, כל כך אוהבים ותומכים, שבא לי לחבק אחד אחד.... מקסימים.

מלא באופטימיות. גם אם קשה, גם אם לא בא לי. גם אם המציאות מקשה עלי.

אני לא נשבר. לעולם לא.

האימון האישי שאני לוקח לאחרונה ממשיך להעסיק אותי מאוד.

הייתי כנה היום. לא שאני לא בד"כ לא. פשוט באמת נפתחתי. עם כל החולשות שלי, בלי הנחות. גיליתי המון.

גיליתי שאני פוחד. גם גיליתי שזה בסדר.
הבנתי שאני באמת חבר טוב כמו שתמיד רציתי להיות. למרות שתמיד החמרתי עם עצמי בעניין הזה (ובעוד כמה...)
הפנמתי מה זה לומר "לא". לעצמי, לסובבים אלי.

החלטתי.

החלטתי שאני צריך תוכנית פעולה.
החלטתי שאני צריך מטרות ברורות.
החלטתי שבחיי אני מאושר. ושאיהיה מאושר.

פשוט החלטתי.

התחלתי לפני שבועיים אימונים אישיים.
לא יודע אם זה מתאים לכולם, לי זה ממש ממלא כוחות. עצם ההתעסקות בעצמי, אחת לכמה זמן - כבר עושה את שלה.

דיברנו על כל מיני שגיאות שאני עושה בחיים, חלקם חוזרות על עצמם. או תשומת לב, בלי תשומת לב. פשוט עושה אותם.

המאמנת צחקה. שאלתי למה וקיבלתי תשובה במייל אחרי שהאימון נגמר.

מלא השראה בעיניי, מי שמתחבר - שיהנה :

אני הולך ברחוב.

במדרכה יש בור עמוק:

אני נופל לתוכו.

אני אבוד… אני חסר ישע.

אין זו אשמתי.

לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.



אני הולך באותו רחוב.

במדרכה יש בור עמוק:

אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.

אני נופל לתוכו שוב.

אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.

אבל אין זו אשמתי.

ושוב לוקח לי נצח לצאת.



אני הולך באותו רחוב.

במדרכה יש בור עמוק:

אני רואה אותו.

אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.

עיני פקוחות:

אני יודע היכן אני.

זוהי אשמתי.

אני יוצא מיד.


אני הולך באותו רחוב.

במדרכה יש בור עמוק:

אני עוקף אותו.


אני הולך ברחוב אחר.[i]

:)

זהו!

רק מעדכן.

הרבה אנרגיות.
טובות!

לחרמנות, להכאבה... לזיון...

קצר וקולע.

יש כאן כמה שחיים בסרט בעיניי.
בעיניי, לא אומר שהם לא בסדר, אבל לפחות מאיפה שאני עומד - הם נראים לי מוזרים למדי.

יש כאן כמה פוזאיסטים רציניים. כאלה שעסוקים ב"אני יודע הכי טוב". טוב, זה לא חדש, יש את זה בכל מקום 😄

ויש פה כמה, אנשים טובים, מאוד.
הרבה אנרגיות טובות מהם... פרגון, עזרה, הארה לכל מיני דברים. ממש נחמד העניין הזה.

כיף שהתחלתי לכתוב בלוג.
😄

היה מעולה בים...

איזה גלים!!!