החיים יפים, רק צריך לדעת למצוץ אותם

מחייכת אלי

משפילה מבט

מסמנת לי להתקרב

ניגש אליה ומיד מתיישב ליד השולחן

נראה לי שהיא לא ציפתה

אלא רק חשבה שאגש לקבל את מספר הטלפון שלה

לא מבקש אישור

אני לא זקוק לו, אשב איפה שבא לי

הודעתי לה שהיא סיימה לשתות את השוקו

מעכשיו זה יהיה קפה

לא שאלתי אם היא אוהבת

אין לה ברירה, כבר החלטתי

התחילה עם שאלות

מתברר שהיא לא בטוחה, פוחדת

לגיטימי אבל לא בשבילי

עדיין לא הגיע הזמן, זה לא השלב

אני זה שמכתיב את הקצב

עדכנתי שלא מתאים לי ולוקח צעד אחורה

ניסתה לשכנע, לתת הזדמנות נוספת

אבל אני

כבר החלטתי.