החיים יפים, רק צריך לדעת למצוץ אותם

לא באמת מכירים אלא רואים אחדאת השניה

פחות או יותר באותם מקומות

מעולם לא החלפנו יותר מכמה מילים

תמיד מחייכים אחד לשניה

אבל אף פעם לא נעשה הצעד

אנחנו בסביבה ״לא מאפשרת״ 

תמיד יש איתך חברה

ולפעמים אני לא לבד

ככה שלא יכול לקדם את זה,

היום זה קרה שוב

היית עם חברה ואני ביליתי את שישי בבוקר עם אמא שלי

עברתי מולך וחייכתי

אחרי שחלפת על פני, הסתכלתי לאחור וגם את

שוב העיניים נפגשו

אבל זהו

לא היה מעבר לזה.

אני מרגיש פספוס

אומנם את מבוגרת ממני ביותר מעשור

ואולי את בכלל לא פנויה

אבל זה מרגיש לי נכון

אוהב את זה שאת מלאה ולובשת חצאית קצרה

ויוצא לי לפנטז ולתכנן

מה הייתי עושה לך.