לפני 16 שנים. 13 במאי 2008 בשעה 9:57
שום דבר בתחזית האסטרולוגית,באבני הקריסטל בפרחי הבאך וחיפושיות המוצארט לא הכין אותי לבוקר הנורא הזה..
זה התחיל כעוד בוקר שגרתי לקראת יום נוסף שבו אני עוסקת באינטנסיביות בגורנישט פאסיבי..
פתחתי את הבלוג המוכר שלי "אני כותבת רק לעצמי" ו...הלם..!!..חמש תגובות לפוסט מהלילה,חמש תגובות?! רק חמש?!!
קראתי את הפוסט שוב..איפוא טעיתי? הכל בסדר,כל המילים הנכונות..כמיהה,דמעה נוצצת,יסורי קילוף שכבות נפשי,ציטוט משירי רחל..רוחניות מתערפלת...הכל שם..אז למה רק חמש?!
ארבע מתוכן עוד היו סבירות...חיבקוקים ונישקוקים כמו שצריך..
אבל האחרונה..לשאלת הסיום בפוסט "אתם חושבים שאני אשמה?" הבן זונה הגיב.."כן!"
אין ברירה,אני חייבת במיידי לפתוח ניק חדש ולכסח אותו..אסור ללכלך את הקרמה של הבלוג הטהור המואר והדואב בירידות אישיות על המנייק..
