הכלוב הפרטי שלי

שעת ערב 21:00 אני בדרכי חזרה הביתה אחרי יום עבודה ארוך קשה ומעצבן.
במוחי מספר רצונות קטנים : מקלחת ארוחת ערב ושקט.
אבל אני יודע שארוחת ערב לא מחכה לי שקט בודאי שלא יהיה ונותרה לי רק המקלחת לנחמה.
הנייד מצלצל מספר בלתי מזוהה.
עניתי.
בצד השני היתה שכנתי לשכונה.
דרשה בשלומי ופשוט סיפרתי לי מה עובר במחשבותי.
בלי היסוס ענתה בפשטות : "עוד חצי שעה אצלי לארוחת ערב".
סרבתי בנימוס אבל היא אמרה : " הארוחה מחכה לך"
מכיוון שהודעתי שאחזור מאוחר החלטתי שרק אומר שלום ולא יותר.
לאחר מספר דקות הגעתי הקשתי בדלת.
היא פתחה את הדלת ודבר ראשון שלחה אותי לרחוץ ידיים.
השולחן במטבח היה ערוך.
הארוחה היתה פשוטה ביותר : מרק,דג מטוגן,תפוחי אדמה אפויים בתנור ולקינוח עוגת תפוחים.
האוכל לא היה העיקר !!!!
הדבר שהכי "קנה" אותי היתה הפשטות והטבעיות שלה.
היא הביטה בי ואמרה : "אתה יודע שאם תרצה אתה תקבל גם יותר מארוחה,אבל עכשיו אתה עייף מאוד אז לך הביתה לישון"
חזרתי הביתה וכבר לא הפריעו לי הרעש וההמולה.
והרהרתי לעצמי :
לאישה פשוט יש את זה

את המלכה רוזנה או קליאופטרה
כן זו את עם השוט
הרוכבת על עבדך כמו דון קישוט
אותו את מענה ומשפילה קשות
אף כי לרגלייך יזחל
עד פחי אשפתות

כן כן אתן המכנות עצמכן מלכות
ראויות אתן למנה הגונה של מלקות
על יהירותכן ועל גבהות לבבכן
כי מה אתן ומי בכלל שמכן ???


לקרוא את הבלוגים שלכן בהחלט מעניין
ומבין אני שלאנשים מסוימים יש צורך אף בכן
וככל שאני קורא יותר בכלוב
מבין אני מדוע לכן הוא כה חשוב

הרהרתי בדבריה ובאחת הטלתי חלוק רחצה על כתפי ויצאתי במרוצה החוצה.
בחוץ ירד גשם שוטף אך הספקתי לראותה עומדת רטובה ליד דלת מכונית ספורט אדומה.
הדלת נפתחה והיא נכנסה למכונית נבלעה בתוכה ונעלמה.
חזרתי למועדון הספא מתוך ידיעה שאני אמצא את אשת המסתורין.
במשך חודש ימים חזרתי מידי יום רביעי למועדון הספא וחיפשתי את האשה הנעלמת .
חקרתי ושאלתי חפשתי קצה חוט אך לשווא.
באחד הימים נעצרה לידי מכונית ספורט אדומה.
רמת האדרינלין זנקה אצלי לשמיים.
זאת המכונית "שבלעה" את האשה המיסתורית.
ללא שהיות עקבתי אחרי המכונית ונסעתי אחריו.
האיש הגיע למגדל משרדים מפואר והחנה את מכוניתו.
המשכתי בעקבותיו וראיתי אותו נכנס למשרד עורך דין.
חרטתי את השם בזכרוני וחזרתי חזרה למכוניתי.
בידי כבר היה קצה חוט.

היא ישבה על שפת הבריכה לגופה רק תחתון של בגד ים וחזה חשוף.
במים השתכשכו מספר גברים ונשים עירומים .
היא הסתכלה לכיוונם אבל היה ניכר בעיניה שאין היא רואה אותם כלל וכלל.
ביני לבין עצמי חשבתי : "הייתי נותן 1000 שקלים לדעת לאן נודדות מחשבותיה".
לפתע יצא מהמים הגבר הרעשן שבחבורה ואמר לה בטון מצווה : ,בואי".
היא קמה לאיטה והלכה אחריו.
סקרנותי בערה בי וחרש פסעתי בעקבותיהם.
הם נכנסו לאחד החדרים הגדולים ששם היו זוגות נוספים בשלבי משגל שונים.
הוא הושיב אותה על ברכיה ואמר :" תמצצי" היא צייתה והחלה למצוץ לו בצורה מיכנית.
לאחר כדקה של מציצה כשאיברו התקשה ועמד זקור כמו בננה השכיב אותה על המזרון קרע מעליה את התחתון וחדר לתוכה ללא שהיות.
היא פשוט שכבה לה על המזרון כאילו אין הדבר נוגע לה והביטה בשוויון נפש בתקרה.
הוא גמר בתוכה בגניחות רמות והתגלגל על המזרון לצידה ונרדם.
היא אספה את תחתוניה הלכה למקלחת שטפה עצמה היטב לבשה מכנסון קצר וגופיה והלכה לשתות קפה בבר.
התקרבתי אליה ושאלתי בנימוס האם אפשר לשבת לידה.
היא העיפה בי מבט משועשע ואמרה : " אין לי טאבו על הכסא , אם אתה רוצה שב".
התיישבתי והסתכלתי בה.
אשה לא צעירה אך גם לא מבוגרת, נראית באמצע שנות השלושים,אשה יפה ומטופחת עם ארשת של חיים למודי נסיון.
שאלתי אותה : "האם זה בעלך ? "
היא הביטה בי בבוז תהומי ואמרה : "האם נראה לך שעם בהמה כזה הייתי מתחתנת ?"
סקרנותי המשיכה לבעור ויריתי מספר שאלות ברצף :
"האם את באה לכאן לעיתים קרובות ?"
"האם את פתוחה להצעות ? "
" האם אפשר להפגש אתך ?"
ועוד כמה אם ? שונים.
היא חייכה והשיבה : "אני רואה שיש לך גם אומץ וגם לשון זריזה אינך מאבד זמן"
עניתי לה : "מזה זמן אני יודע שאם לא שואלים לא מקבלים תשובות ובמקרה הגרוע ביותר תפני את גבך ותסתלקי וגם אז אשאר ללא תשובה.אז שווה לנסות "
תשובתי העלתה חיוך על שפתיה.
אי משם שמעתי קול : "לאן נעלמת ? קחי את הסמרטוטים שלך ונלך "
היא נעצה בי מבט והפטירה : " אם תתאמץ אולי תקבל תשובה לשאלותיך"
ישבתי עוד מספר רגעים אך דעתי כבר לא היתה נתונה לדבר אלא מי היא אותה גברת בתחתון השחור.....

זאת פשוט תופעה מדהימה גללי החרא שמשאירות אחריהן העיזים בכל מקום בו הן עוברות.
נקלעתי לתוך עדר עיזים שחצה את הכביש. מסביבי היו כ-400 עיזים .

הן הקיפו את המכונית מכל עבר ואחרי כחמש דקות עבר העדר.
כמות הגללים שהן השאירו אחריהן היתה עצומה.
חשבתי לעצמי : " אם הן מחרבנות כל כך הרבה מתי יש להן זמן לייצר חלב ולגבש את זהותן העיזית ? "

אולי זה בגלל הגיל ואולי בגלל כי חום הקיץ החל להשפיע עלי
אבל מיום ליום יותר ויותר קשה לי
אין לי בעיה עם אנשים שיודעים לקחת החלטות
אני מסתדר היטב עם אנשים שצריכים שיחליטו בשבילם
אבל אני לא מסתדר עם מנהלים שלא מסוגלים להחליט החלטות
והכי קשה לי עם מנהלים שהחלטותיהם משתנות מידי רגע לפי השיחה עם
האדם האחרון שנכנס לחדרם
ככה לא בונים חומה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נכנסתי לחנות בשמים ובקשתי לקנות בושם וקרם גוף תואם.
רחרחתי את הבשמים ובחרתי אחד שערב לאפי.
בקשתי גם קרם גוף תואם ואף הוא היה בנמצא.
ואז המוכרת אמרה במאור פנים : אשתך מאוד תאהב זאת.
חייכתי לעצמי וחשבתי : נכון שזה יקר למדי אך מאיפה היא יודעת למי זה מיועד ?
האם לאשתי ? אולי לביתי ? אולי לחברה ? אולי למאהבת ?
בשאלון האמריקאי הזה היא בחרה תשובה א .
מאין הידענות הזאת ???????????????

יושב לי על הפוף בצל
קורא ספר ומעבודה בטל
מרחוק צלילי פעמוני הרוח
ורחש הדגל המתנופף ברוח

יצאנו לבלות אשתי ואני ועוד מספר חברים.היה נחמד דברנו צחקנו ספרנו בדיחות ויכוחים כמובן ואיך לא על פוליטיקה.
בין החברים יש זוג שמזה שנים אני מאוהב ונמשך לאשה.,אך מפאת כבודה של אשתי חברותי עם הבעל ושלוותה של האשה אני שומר את רגשותי ומחשבותי לעצמי.
מה מאוד הייתי רוצה להיות מסוגל להשתחרר מכבלי ההתנהגות המקובלים ולגלות לה את אשר על ליבי.
חושש אני רק מתוצאות פתיחת סגור ליבי