בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

אני חייבת ללכת. חייבת לנוע פנימה, החוצה, למעלה, למטה. או שאמות יותר מהמוות שאני חיה בו היום.
לפני 16 שנים. 4 ביולי 2008 בשעה 10:44

אני מאמינה לך.

אבל כמו שכבר אמרתי, עכשיו כבר לא אכפת לי אם אתה מרמה אותי.

פשוט קרע אותי לגזרים.

אני בהחלט עומדת מאחורי הבקשה שלי.

הריני מותרת לך ולא לכל אדם אחר.

רק שלך.

אני מרצה אותך?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י