שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיניות חדשה

תהיות, מחשבות, באווירה של שינוי, וקבלה.
לפני 7 שנים. 29 במרץ 2017 בשעה 6:09

בני אדם

נשים גברים  (פוסט העושה הכללה)

כולם ככל יוצא מהכלל חושבים

שהם חכמים, מודעים, אינטלגטים,

נותנים את העצות הטובות ביותר,

נוהגים באופן הנכון ביותר בחייהם,

רוכשים את האוטו, המכונית הטובה ביותר,

יש להם את הדיל הטוב ביותר לחו"ל,

והם אף פעם לא פראיירים,

נכון לפעמים הם טועים, אך לעיתים רחוקות מודים בכך.

ותמיד יש להם חברים שנשענים עליהם,

והם ממש איתם,

ופה השולטים יודעים הכי טוב מה נכון לנישלטת,

והנישלטת יודעת ומודעת לכל מה שעובר עליה..

וכולם מגרגרים כמו חתול הנהנה משמנת מתוקה עם קצפת של גלידה.

ורק אני מרגיש טיפש, נבער דעת,

בהרבה מקרים טועה ומטעה,

אך הקושי העיקרי שלי הוא חוסר משווע בחכמה.

הנה והנה גם אני יוצא עם איזה גאוניות לשמה – לאחרונה בלבד אני מודע!.

 

 

לפני 7 שנים. 19 במרץ 2017 בשעה 23:10

בין דבריו של בודהה:

יותר פשוט להיות מאושר מאשר להיות פשוט.

לפני 7 שנים. 14 במרץ 2017 בשעה 19:08

אחד השירים אשר חובטים בנפשי מידי פעם,

הינו שיר אשר מבקש התמסרות מוחלטת

באהבה צרופה אשר בה אין תהיות, אני שלה....

התהיות מגיעות כאשר לאחר דקותיים של מיפגש אני נדרש

להיות שלה...

לא מקבל, ולא מקובל...

אז מה כן מקובל.. קטונתי להבין ולדעת,

אך בהחלט יש את המבט אשר עושה כמעט הכל,

במבט הזה הסרת הספק הינה הסרת חומת הגנה,

לויקטור פרנקל יש say  בעלת הבחנה דקה בענין.

 

לפני 7 שנים. 3 במרץ 2017 בשעה 21:22

ישנה אהבה שאינה יכולה להכבות,

היא חלק מה-דנא והיא פשוט נוכחת.

אין בה התמסרות - היא האהבה התמסרות.

החובה להוכיח - לא קיימת.

ההצדקה לעשות - אינה רלונטית.

אשמה, בושה, שקר, הסתרה - נעלמים.

הבדידות נעלמת - והרצון להיות לבד תופס מקום.

ושוב אין בך מורא - אלא מורא האל.

 

 

לפני 7 שנים. 27 בפברואר 2017 בשעה 12:29

לעיתים אנישים נותנים לי את מה שאני רוצה,

לא את מה שאני צריך!

איזו אכזבה....

לפני 7 שנים. 26 בפברואר 2017 בשעה 15:44

הייתי בהצגה מאד מיוחדת פרינגית, 

היא נערכה בסלון חדרו של אחד הבמאים ומבקרי התיאטרון המוערכים לדעתי,

ההצגה עסקה בהכנות ליום שישי וקידוש,

בין היתר בהצגה לקחו תרנגולת חיה שחטו אותה בישלו אותה והגישו לקהל שמנה כ - 15 אנשים.

השיח לאחר ההצגה היה היכן עובר גבול המותר? היכן הקצה?

שואל את השאלה הזו גם לגבי מערכת יחסים בידיאסאמית?

פשוט שואל?

לפני 7 שנים. 23 בפברואר 2017 בשעה 19:12

אי שם בחדרי החדרים העדינים

במקום שכמעט איש/ה לא דרכו

במקום הזה

מחובר לעצמי,

מבין, מרגיש, מחייך,

ובעיקר

שקט.

כמה מרורים אכלתי לפני שהגעתי שמה,

אך

נמצא בהחלט שם!

התנועות שלנו בחיי היום יום,

נובעות (חלק מהם) ממצוקות שאנו סוחבים מימים ימימה.

טיפולים,מדיטציה, מסע בעולם,

מה אנו לא עושים להימלט מהם מה לא?

לפני 7 שנים. 23 בפברואר 2017 בשעה 0:02

כל כך טוב בזמן האחרון נראה לי פתלוגי הענין הזה,

מבקש לעצמי חוויות שרק יעלו את איכות חיי,

תמיד יש למה לצפות,

הסקס האחרון שהיה לי, היה פשוט נפלא

חברו לו מילים, מחשבות פנטזיות שגירו את אמות הסיפים,

של מחשבותי המהירות.

נכון לא הכל טוב

והשבוע קמתי בבלוז נוראי,

ולא היה שמץ של מושג מדוע הגיח לפתע לתודעתי הבלוז המחריד הזה.

הבלוז הוא חלק מהחיים, כשאני בבלוז, כבר שם אני מבין שהעננים יתבהרו..

לפני 8 שנים. 30 באוגוסט 2016 בשעה 15:13

כל הזמן אנו בתחרות, למרות שבחרתי לצאת משדרת האצים המטורפת הזו של הריצה למרחקי חיים טובים ואיכותיים עלק!....

מרגיש שיש איזו שהיא זרימה תת קרקרעית מהים, המנסה להחזיר אותי בכוח לתחרות!

לא רוצה זהו לא רוצה....

חי חיים טובים פשוטים נעימים עם מאפייני חוויות חזקות במיוחד שעל כולם מנצחת שיגרת חיים פשוט נפלאה.

מה חסר...עוד הרבה חסר...ועדיין מרגיש את הריקנות הזועקת לשמים, כאשר אני ניפגש איתה...

אך היום אני שולט בריקנות הזו לא היא בי.

 

 

לפני 8 שנים. 28 באוגוסט 2016 בשעה 20:12

דווקא בימים שאני אמור להיות חכם מרגיש הכי טיפש שבעולם!