מיניות חדשה

ישנם דברים, ארועים, חוויות שהן מדוייקות לחלוטין.

הפעם זה היה מדוייק

פשוט חוויה מיסטית

יכולת לאהוב הינה בין הדברים שפרויד טען כי הם הכרחים

ל -well Bing של האדם.

דומה שרוב האהבות יסתיימו בעולם הזה בכאב ובפרידה

כך היה מאז ומתמיד.

אבל לדעתי האהבה היא אחד מאותם דברים שראוי

להילחם עליה בחיים,

אם יש לה סיכוי אמיתי אז אסור לוותר וצריך לנסות.

אני חושב שגברים ונשים שמנסים לאהוב הם אמיצים,

ואני אוהב את האומץ האנושי בכל מקום שבו אני מוצא אותו.

אני יודע שאי אפשר להיות אמיץ בלי להיות גם נאיבי, ואפילו קצת טיפש,

אבל זה לא מפריע לי ממש,

מבחיניתי נראה שאני דומה לרוב האנשים,

נשאר למרות הכל רומנטיקן וחסר תקנה.

זוג ניפגש

זוג ניפגש מתאהב, ניצוצות וכוכבים עולים לשמים, חתונה שמחה גדולה,

לאחר זמן מה גירושין איבה, שנאה גלויה נתק ואדישות.

זוג ניפגש מתאהב, שמחה וצהלה, זורמים בנהר החיים, מחליטים על פרידה, יש אהבה, אך יש גם החלטה על פרידה,

עצב גדול, הבסיס נשאר אהבה, כבוד, הערכה, שמח בשמחתה.

מאמין מאד ששני זוגות אלו כאשר אמרו "אני אוהב אותך", התכונו בכל ליבם לאהבה,

ברם ישנה אהבה "הנשארת", וישנה אהבה "הנעלמת".

לעולם לא אשכח את האהבה הראשונה,

ואת מפח הנפש שהגיע בעקבות אהבה זו,

אזכור תמיד את אותה בחורה שזימנה לחיינו אהבה מטורפת חושים וענין, בעובדה שלא היססה לגשת אלי כאשר ניסינו לעצור טרמפ הביתה לאחר שבועיים בצבא, ואמרה לי: "אולי תבוא אלי?". עניתי בחיוב מבלי להבין שתשובה זו גוררת אחריה יחסים מדהימים של שלוש שנים יפיפיות בחיינו.

אעלה חיוך על שפתי כאשר אראה במחשבותי את אותה בחורה שביקשה מחבר שלי ביציאה מפאב מקומי להיות הבליינד דייט שלי.

התמסרות חסרת גבולות הייתה נערת הפרחים שהייתה פרח בעצמה,

ולימדה אותי אהבה חסרת גבולות מהי?.

הבנתי מהזכרונות האלה (שמרבית האנשים נושאים עימהם בארון הזיכרון המחייך),

אהבה היא זרם החיים הנמצא בנפש.

מהתבוננות בתוכנית טלוויזה העוסקת בגירושין ומהכרות גירושין סביבי למכביר,

קשה  לתפוס את האיבה בתהליך הגירושין לעומת הצהרות האהבה בחתונה מלאת אורחים ואוכל טוב.

יש בליבי אמונה שפעם הייתה שם אהבה, אז היכן נעלמה?.

הבנתי שאהבות מסוג אלו דומות לזיקוקי דינור כאשר מדליקים אותם

הם מעיפים לכל עבר ניצוצות נפלאים של כוכבים,

אך כאשר הם כבים נשאר אפר, וברזל מפוייח.

אהבה אשר נשארת תמיד, זאת אהבה שנשארת תמיד,

לא קשורה לניצוצות  (גם, אך לא רק), אלא להערכה, כבוד, איכפתיות,

זאת אהבה אשר מחליטים להיפרד, הפרידה מהולה בעצב, ועדיין האהבה נשארת,

ושנים מאוחר יותר, השמחה להיפגש לראות לדבר, מרגשת במיוחד.

שמח שאהבה כזו מצויה בהוויתי מאז ומעולם.

מילים אומנות המילים

נכון ישנם כותבים (מכוון גם לנשים)כל אחד מהגיגי ליבו,

היכולת שלי להתענג על כתיבה הינה מופלאה,

לא שמחשיב עצמי כותב מי יודע מה,

אבל הכתיבה הינה אוטנטית.

אני כותב למשל ברכה היא נכתבת בהרף עין ואין בי היכולת לשנות מאום.

לאחרונה הבנתי שיש בי היכולת לזהות כותבים אוטנטים וכותבים שכליים,

ויש בי הנאה צרופה לאור הגילוי הניסתר הזה.

מנעול מפתח.

ילדה קטנה שחקה עם מספר מפתחות

וניסתה לפתוח מנעול,

היא לא הצליחה,

אמרו לה המפתחות לא מתאימות  למנעולים האלה.

היא השיבה בנחרצות זה לא שהמנעול לא מתאים

המפתחות לא מתאימים.

שיחות עומק

מה זה שיחות עומק?

הדבר ההזוי ביותר אשר נפשי שומעת כל אי פעם,

אשר מישהו/י אומר לי 

איזה יופי לשוחח איתך שיחות עומק.

ואני בכלל אדם די שטוח, לא חכם.

כמעט אבל רק כמעט לא יודע כלום.

אז מה זה הדבר הזה שיחות עומק?

אינך יכול לאבד את מה שלא היה שלך.

אהבה כמוה כמוצר, המושאל לך לתקופת זמן,

אהבה מורגשת וחיה עתה, בחיי היום יום,

פגעי אהבה ואכזבותיה רבות כחול הים,

ואנו נמשיך ללכת לים להתפלש בחול,

ולהנות מהשמש המחממת את גופנו וליבנו,

ואלו הם הנפגעים שמורים לאמיצים שבנינו,

להולכים בזרעות חשופות וחזה גלוי,

ולא חוששים, אלא מבקשים לאסוף

לנפשם את החוויות שהעולם מזמן לנו,

וללא חשש וללא מורא

לקבל לחיקם את האהבה.

דברים שרציתי לומר
יהודה פוליקר 
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: יהודה פוליקר

יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי 
המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן 
עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי 
שאולי לא אבין, לא אבין לעולם 

לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי 
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת 
ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי 
כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד 

חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין 
שבריהם בעיני נשטפים מפני בדמעה 
ולילות יסורים לא ספורים שהטבעתי ביין 
כאובד בדרכי, בדרכי הרעה 

אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו 
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות 
ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו 
והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות

המרחב העדין הזה בין שולט נשלטת

או כל תצורה אחרת הנראת לעין, מעניינת אותי,

האם אני כשולט יכול להיות נשלט טוטאלי,

יש משהו בנשלטות הטוטאלית המביא רגיעה

אני מקנא לעיתים ברגיעה הזו...

כשולט ההרגשה המציפה אותי דומה לסופת הורקן

כאשר אני נמצא בעין הסערה,

השקט בעין הסערה הוא מציף מחשמל ומהפנט,

מקום דומם של סערה אכזרית.

מעניין אותי פעם להיות נשלט בכל רמח נשמתי

מעניין....

רגע לא רו עצמי ש

אל במקום בדומם השליו השקט של הסערה

ההוריקנית